מעטים הם הדברים שיצליחו לגרור אותי לאותו איזור שאני נוהגת לכנות לא-בלי-כוונות-פרובוקטיביות 'הגטו'. זה לא שיש לי משהו נגד השכונה היהודית שבצפון העיר, זה יותר מה שאין לי בעדה – כי הרי לשבת בבית קפה בשם ‘פלורנטין׳ ולדבר על פלורנטין, יכולתי, אם הייתי רוצה, לעשות בפלורנטין. אז אני אומרת לא, ככל שאני מצליחה, לשכונה ההיא – וגם לשכנותיה, הפיזיות והרוחניות – אפיליו במחיר של פרצוף נעלב מולי.

עד שבא לי טעם של בית. כן, נו, גם אני קלישאה לפרקים (ספורים), וכזו שתוקף אותה קרייבינג עז לאוכל ישראלי (לפעמים), או יותר נכון למאכל ישראלי אחד ספציפי – הממ, למלך מלכי המאכלים הישראלים – סליחה, למלכה: השקשוקה.

זה מצחיק, כי את השקשוקה הראשונה שלי אֶבֶר אכלתי בכלל כאן, בלונדון, בבית (ה- hubby הכין לי) – ככה זה כשאת מאה אחוז פולנייה אסלית. אבל! מאז אני אוכלת שקשוקה כמעט בכל יום של כל ביקור בארץ, ככה שאני דורשת את הקרדיט שלי בחזרה מייד – מה גם שאת כתר ה׳שקשוקה הטובה בלונדון׳ אני בכלל חומדת לעצמי.

חומדת את כתר ה׳שקשוקה הטובה בלונדון׳ לעצמי, בכלל

ובכל זאת: אין לי מקום בבית לכולם, אז אני מגישה בזאת קבל עם ומלכה את תחקיר השקשוקות הגדול. שני קריטריונים מנחים אותנו פה: האחד, על השקשוקה להיות מוגשת מחוץ לגבולות ׳הגטו׳ פר סה (כי שם הרי אין בעיה להשיג שקשוקה, אם כי לא יודעת מאיזה טיב); השני, על השקשוקה להיות טעימה. מזהירה מראש שאני בחורה יסודית ורצינית (סוף ציטטה) ושתחקירי המרקים האסייאתים שלי היו רק חימום. עדיין, דיל די הוגן – אני כיתתתי את רגליי ותיזזתי את קיבתי, אתם תעמדו פה בגבורה את הטופ טן השלם והמלא.

10. Harry Morgan

פויה של שקשוקה, ברוטב מעפן לגמרי. שקשוקה ב׳הארי מורגן׳

מתחילים מהסוף, ועם השקשוקה הדוחה של Harry Morgan, מסעדה יהודית-ישראלית בסיינט ג׳ונס ווד (תרגום ללא-לונדונים: שכונה יקרה עם אוכלוסייה שכוללת גם יהודים עשירים וגם עשירים אחרים). פויה של שקשוקה, ברוטב מעפן לגמרי. מגישים אותה כאן עם סלט ישראלי קצוץ ועם פיתה – עולה בי הצורך להודות על זה, כי את כל שאר המנות כו-לן הם מגישים עם קופסת מצות. כל השנה. כן, עד כדי כך גלותי פה. חייבת מנגד לציין לטובה את המרק עוף עם קניידלך המעולה שלהם. כן, עד כדי כך גלותי פה.

9. Isola Bella

השקשוקה שאכלתי ב׳איזולה בלה׳. חמוצה ולא טעימה

במקום התשיעי מופיעה עוד שקשוקה דרדלה, הפעם תוצרת בית הקפה הכשר Isola Bella. יש לו שני סניפים: אחד בגטו, ואחד בקניון ווסטפילד שבשפרד׳ס בוש – ורק בגלל זה הוא כשר (אה הא! רואים מה עשיתי כאן) להשתתפות בתחקיר. השקשוקה שלי כאן חמוצה ולא טעימה אבל אני מאוד בעד זה שהם שואלים אם אני רוצה את הביצים קשות או רכות. אני אוהבת ביצים נוזליות, וזה מאוד מאכזב כשהן עשויות מדי. נקודת זכות: כיכר הלחם הקטנה שמגיעה עם השקשוקה טעימה ומספקת, ומגישים לי גם קערית טחינה וסלט קצוץ כי בחרתי בשקשוקה הקלאסית ולא בשקשוקה עם החצילים ופטה. עוד נקודה אחת: הסלטים שלהם ענקיים וטעימים. אבל לא השקשוקה.

8. Kopapa

ביצים טורקיות ובמרכזן שליכטה של יוגורט מתקתק. ׳קופפה׳

והנה: שקשוקה מהזן היותר נפוץ בלונדון, או מה שאני הולכת לכנות בבכורה עולמית כנראה ׳ניאו שקשוקה׳. מדובר בשקשוקה מודרנית, מפונפנת מעט, מעניינת מעט, שמגישים כאן כבראנץ׳ של יום שבת ו/או ראשון. ב- Kopapa, מסעדת פיוז׳ן טעימה בקובנט גארדן, מגישים אותה בשני הימים – עדיין חמישה ימים מעט מדי, תכל׳ס. חזרה לצלחת: היא כוללת כאן את הגירסה הטורקית האחת של השקשוקה ולכן קוראים לה בכלל Turkish Eggs (לגירסה השנייה נגיע עוד מעט), ובמרכזה שליכטה של יוגורט מתקתק. זה נשמע תלוש אבל זה דווקא מוצלח, למעט כד השמן שעוטף את השקשוקה הזו. מה? למה? וגם: את תפקיד ערימות הפיתות מאיישת פה פרוסת לחם צלויה, פריכה, בודדה. נקסט.

7. Cafe Z Bar

׳קפה זד באר׳. שקשוקה מקושקשת – כלומר חביתה במקום ביצה עין

הבאה בתור היא השקשוקה הטורקית השנייה, וגם לה לא קוראים שקשוקה. קוראים לה Menemen, כלומר ׳מֶנֶמֶן׳ עם הרבה סֶגול, והיא שקשוקה מקושקשת – כלומר חביתה במקום ביצה עין. יש די הרבה מקומות שמגישים אותה, בעיקר באיזור סטוק ניוניגטון הומה הטורקים. דגמתי שם כל מיני מנמנים, אבל זו הייצוגית שבחרתי להכניס לעשיריה היא של Cafe Z Bar. היא לא נראית בתמונה משהו בכלל, אבל היא טעימה. וגם זולה מאוד: כל השקשוקות האחרות שמוזכרות כאן עולות בין שמונה לעשרה פאונד, זו של ׳קפה זד באר׳ עולה 4.5, אם זה שיקול.

6. Caravan

רוטב עגבניות ופלפלים וגם צ׳וריסו אם רוצים. שקשוקה ב׳קאראבן׳

מכאן והלאה יש כבר שקשוקות שוות ממש. הנה זו של Caravan, בית קפה-מסעדה טרנדי עם סניף באקסמות׳ מרקט וסניף בקינג׳ס קרוס. השקשוקה שלהם מוגשת רק בוויקנד (שבת וראשון) ועד ארבע אחה״צ; קשה להזמין פה מקום כי תמיד הכל תפוס ולעמוד בתור זה די מבאס, אבל אם מגיעים ממש מאוחר, שלוש וחצי סטייל, זה בסדר. גם כאן מגישים את ה׳ביצים הטורקיות׳ עם יוגורט מתקתק באמצע, ועם רוטב עגבניות ופלפלים טעים מאוד. אפשר גם להוסיף צ׳וריסו אם רוצים. התמונה מסגירה: פרוסת לחם צלויה בודדה.

5. Sunny Hill Cafe

רוטב מאוזן, גודל המחבת נאה, גם ערימת הפיתות. ׳סאני היל קפה׳

במקום החמישי מופיעה ה-שקשוקה ה-קלאסית, וזו שהיתה אצלי מספר אחת לפני שפצחתי בתחקיר המעמיק הזה. אני כותבת עליה בחשש, כי יהיה מי שיחריש לי שוב את האזניים בזעקת ׳למה סיפרת לכולם!׳. שיחריש, אני לא יכולה להתאפק: השקשוקה של Sunny Hill Cafe היא שקשוקה ישראלית אותנטית. לא בכדי: הבעלים ישראלים, ומגישים שם גם חומוס תוצרת בית מ-עו-לה, פלאפל, סלטים, הכל. רוטב השקשוקה שלהם מאוזן כמו שצריך, עם בליל טעמים מלוח-מתוק-חריף, גודל המחבת נאה, וגם ערימת הפיתות החמימה שמגיעה לשולחן. ווהוו! השקשוקה מוגשת כאן כל יום, כל היום. ׳סאני היל קפה׳ ממוקמת בפארק סאניהיל שבהנדון, כמה דקות מהשכונה המאוד יהודית – החלקתי לה את זה כי בפארק עצמו ממש לא מרגישים את הגטו, וביום שמשי אפשר לאכול בחוץ ואז להימרח על הדשא.

4. Honey & Co

אני מדגמנת את השקשוקה הטובה אך פיצקולה של ׳האני אנד קו׳

במקום הרביעי מופיע שם שכבר הרבה זמן רציתי למנשן כאן ולא יצא לי: Honey & Co של שרית פקר (אקס ׳אוטולנגי׳ ו׳נופי׳) ובעלה איתמר סרולוביץ׳. המסעדה הקטנה שלהם מאחורי וורן סטריט מגישה מעדנים מזרח-תיכוניים אנינים לצד קינוחים מעולים ממש (אוף טופיק: יש להם קדאיף משודרג עם גוף שמנתי מהמם). השקשוקה שלהם מוגשת רק בשבת בבוקר; היא טובה אם כי די מתוקה, ומגיעה עם ממרח ירקרק ושומי שנראה כמו פסטו אבל נטעם הרבה יותר טוב. השקשוקה כאן פיצקולה, פרוסת הלחם הבודדה שמוגשת איתה פיצוקלה (אבל טרייה ומעולה) והשולחן שתצטופפו בו גם הוא בגודל מינימלי – בהנחה שבכלל הצלחתם להשיג מקום. אפשר להמשיך לפרט גם בעניין הלוקיישן והעיצוב חסרי השראה, אבל עדיף להתרכז בחיובי ובמקום הרביעי המכובד.

3. Made In Camden

מתובלת מאוד בהרבה ירוק טרי ויבש. שקשוקה ב׳מייד אין קמדן׳

גם במקום השלישי מופיעה שקשוקה של פליט אוטולנגי לשעבר: ג׳וש כץ, השף של Made in Camden שב- Roundhouse. השקשוקה של ג׳וש, שמבוססת על מתכונים שנתנו לו מטיילים ישראלים באוסטרליה, מתובלת קצת אחר מכל השקשוקות שטעמתי, עם המון תבלינים ירוקים טריים מלמעלה ועם כמויות רציניות של תבלינים יבשים נוספים. לא יודעת לשים עליהם בדיוק את האצבע (בטח כמון, בטח גם כוסברה), אבל מוכנה בהחלט לשים עליהם את הלשון שוב ושוב. גם כאן מגישים שקשוקה רק בשבתות, עם שתי פרוסות לחם צלויות, אפשרות לצ׳וריסו ושירות איטי וצולע.

2. Gail's Kitchen

שקשוקה עם פטה ב׳גייל׳ז קיטצ׳ן׳. שילוב כיפי של מרקמים

את השקשוקה הכמעט הכי טובה בעיר אכלתי ב- Gail’s Kitchen, המסעדה (היחידה) של המאפייה ורשת בתי הקפה המשובחת Gail’s, שנמצאת בכניסה למלון מרכזי בעיר שאני תמיד ממליצה עליו. גם לה שורשים ישראלים, מכיוונו של המייסד רן אבידן, וגם כאן השקשוקה מוגשת בשבת ובראשון ומגיעה, נכון, עם שתי פרוסות לחם חמים שנאפה במקום. השקשוקה הזו אולי פחות פוטוגנית מחברותיה בגלל תוספת נדיבה של גבינת פטה שגוררה מעליה ואז בילתה איתה בתנור כנראה (ולא מעל הכיריים) – אבל היא פשוט מצויינת, גם אם הביצים קצת עשויות מדי. באלאנס נכון של טעמים, שילוב כיפי של מרקמים (הפטה מקשיחה את העסק) וזה בלי קשר לתוספת הלחם החינמית שהמלצרית מגישה לי מהר ובחיוך. מודה: 11 פאונד זה לא מעט לשקשוקה.

1. Nopi

שקשוקת חלומותיי ב׳נופי׳: לבנה מעושנת, תערובת תבלינים מושלמת

מקום ראשון! בריטניה. ללא צל של ספק ועם מחיאות כפיים סוערות, קבלו את השקשוקה הטובה בלונדון: השקשוקה של Nopi. מבינה שזה אולי נראה ככה אבל נשבעת שאני לא מקבלת כאן שוחד ביצים – המסעדה הבוגרת-יותר של יותם אוטולנגי מגישה את שקשוקת חלומותיי. כבר בביס הראשון ברור לי שהיא חוטפת את הכתר רק כדי לחבק אותו חזק חזק. השקשוקה מוגשת כאן כל יום כארוחת בוקר (אוי ואבוי – מנסה לשכוח שהקלדתי את המשפט הזה) ועם שתי פרוסות לחם שיאור קטנות, שלא מספיקות לי. גם כאן המחיר גבוה (11 פאונד), אבל הלבנה המעושנת ותערובת התבלינים המושלמת שמלווים אותה שווים את זה וגם את התואר ׳דלוקס׳.

ועכשיו ברשותכם, נעבור לתחקיר ליטר דיאט קולה.