חייבים לתת להם את זה, לאמריקאים: האלווין. ליל כל הקדושים והתחפושות והממתקים והצווחות, פורים כפול עשר פלוס קריצה ושריטה, חג להתקנא בו ממש. אבל למה לתת להם אם אפשר לקחת, ככה בלי בושה, להציב אותו במקום טוב בלוח השנה האנגלי כאילו צלח איזה מסלול הגירה קשוח ולהגיש לו כוס תה עם ביסקוויט כי הוא כבר בעצם מקומי?

שום סיבה. אז הנה האלווין, שאמור באופן רשמי להיחגג רק ביום האחרון של אוקטובר, נמתח על גבי שבוע שלם. דלעת פה, טופי אפל שם, מסיבות תחפושות בכל מקום וסוף סוף סיבה מצויינת לכתוב כאן על ‘Low Life’, ה-מסיבה עם ה-תחפושות בהא הידיעה (בולד, אנדרליין, גודל פונט 18).

אם יש מסיבה אחת שאני משתדלת לא לפספס, זאת בטח ‘לואו לייף’. עם רק שלושה או ארבעה תאריכים בשנה, לואו לייף הוא אירוע שמזיזים בשבילו קוביות בלו”ז ומתארגנים על כרטיסים אליו מראש (אין גסט ליסט, פרינס הארי); הוא אירוע שמתכננים בשבילו אאוטפיט – כאן מתחפשים כל השנה, אם רוצים – והכי מהכל, הוא אירוע שמתרגשים לקראתו.

במהלך השנים עשיתי שם כמה חברים-לחיים, ומנגד, יש חברים שאני פוגשת רק שם, במעין ריטואל לואו-לייפי קבוע. למשל, מארק פרינגל, שצילם את התמונות בעמוד הזה (בפליקר שלו יש עוד) כמו גם מי שמופיעים בהן ועושים את המסיבה הזו למה שהיא: קהל צבעוני, יצירתי, משוחרר וכיפי. כזה שבא בשביל המוזיקה אבל לא מפטרל ליד העמדה, כזה שיודע הכל על הפוזה אבל מעדיף לעשות מעצמו צחוק.

ההיסטוריה של לואו לייף מתחילה 20 שנים אחורה. ביל ברוסטר ופרנק ברוטון, אז אספני תקליטים והיום דמויות מרכזיות בסצנת המוזיקה והמועדונים, נפגשו בפינת רחוב בניו-יורק ומיד החליטו לכתוב ספר על היסטוריית הדיסקו בעיר. במהלך השנים הם כתבו עוד ספרים חשובים על תעשיית האנדרגראונד (כולל אחד שכל די ג’יי חייב לקרוא), הקימו אתר מצליח שבמרכזו קהילה פעילה וכמובן, רצו קדימה עם ‘לואו לייף’.

ברוסטר מתפנה מההכנות למסיבה של היום בערב כדי לספר בעצמו: “‘לואו לייף’ היא בעצם מסיבת בית מקצועית. אנחנו חותרים לאינטימיות של מסיבת בית רק על סקאלה קצת יותר גדולה ועם קצת יותר אירגון ומקצועיות. אבל רק קצת: פרנק ואני מכינים את כל התפאורה בעצמינו ועושים הכל לבד. אם תבואי למועדון היום אחה”צ, תראי את פרנק על סולם ואותי מדפיס ניירות לבנות בדלת”.

המועדון שברוסטר מדבר עליו הוא Corsica Studios, הבית של ‘לואו לייף’ בעשור האחרון, ובלי קשר וניו מצויין במיוחד. מחוספס במידה הנכונה, עם חדרים בגדלים מתאימים ובחירה מעולה של פרומוטרים, צריך להיזהר שלא להכתיר אותו בתור המועדון הכי שווה בלונדון היום (או השני הכי שווה, אחרי המועדון זה). “יש לנו את אותו אאוטלוק שיש לבעלים של ‘קורסיקה’”, ברוסטר מסביר את הזיווג המוצלח, “וחוץ מזה, הם האנשים הכי נחמדים שעבדנו איתם”.

“תמיד האמנו שהמסיבה באה קודם, לפני הדי ג’יי או כל דבר אחר”, אומר ברוסטר. “בעשר השנים הראשונות אפילו לא טרחנו לפרסם מי הדי ג’ייז שינגנו. קיווינו שאנשים יבטחו בנו שנספק את המוזיקה הכי טובה שרק אפשר. בנוסף, תמיד התחמקנו מהעיתונות ואנחנו עדיין ממש מתנגדים בצורה אקטיבית לנסיונות של עיתונאים לכתוב על המסיבה. במקרה שלך, הסכמתי לדבר כי זה בעברית ומעט אנשים בלונדון עשויים לקרוא על זה! זה לא שאנחנו רוצים לשמור את המסיבה בסוד, אבל חשוב לנו לתחזק אינטגרטי”.

רשימת הנושאים למסיבות בשנים האחרונות כללה כותרות משעשעות כמו ’יורוטראש’, ‘רומן גותי’, ‘הגנב מבגדד’ ו- ‘בלק מג’יק’. מה קורה היום בלילה: ‘גלאמור אפוקליפס’ על כל המשתמע מכך, ועוד: זאת המסיבה האחרונה בהחלט של לואו לייף סימן קריאה. “אנחנו רוצים לסיים את הליין כשהמסיבות עדיין ממש טובות”, אומר ברוסטר, “קשה להמשיך לשנות או לחדש”.  לי באופן אישי קשה לחשוב על לונדון נטולת לואו לייף וקשה להאמין שעדיין יש כרטיסים למסיבה הערב, אבל אם יש יש כאן, ויש סיבה מצויינת לרוץ למסיבה.