אומרים שהבית הוא איפה שהלב, ומתכוונים לזה שהבית נמצא איפה שהרבה מיקיריך נמצאים, היכן שהמשפחה שלך גרה, במקום שבו נולדת – ושלא ייתכן שהמקום האחר שבחרת לעצמך בעצמך יוכל אי-פעם להחליף אותו. אז אומרים. אני אומרת: הבית הוא אכן איפה שהלב, אבל לפעמים – הנה אצלי, לדוגמא – יש ללב לפחות שני חדרים. ברגעים כאלה, בהם אני מתכננת כביכול עוד ביקור מולדת אבל אחד מיוחד במיוחד, אין לי ספק ששניהם פועמים במלוא העוצמה.
לב אחד, שני חדרים והכנף שתקועה לי מתחת לאף ביניהם
הכי כיף להשתולל עם האחיינים על הספה הגדולה של אבא ואמא, ללכת עם חברה אהובה לגולדסטאר וקצ’אפ ספונטני בים, לחבק את סבתא חזק חזק חזק, לבקש מהנהג לעצור לסביח אחרון בדרך לשדה או ראשון בדרך מהשדה, לעשות כפר ויתקין – ירושלים – פתח תקווה – שוב פעם כבר ויתקין? – קיסריה ביומיים וחצי, לרוץ לאורך החוף ולמות מחום, להסתכל על הבתים המתקלפים באלנבי ולתהות למה לא צובעים אותם למה, על המדרכות המפויחות ולחשוב שמישהו צריך להעביר על העיר הזאת סקוץ’ ברייט עם אקונומיקה, להתחרפן מזה שראבאק, גם כאן לא רוצים למכור לי אלכוהול אחרי אחת-עשרה בלילה, ועדיין, אפשר ללבוש סנדלים וחצאית והשמש אוהבת את עקיצות היתושים שמכסות לי את הרגליים (נשבעת שהם מתייגים אותי בתור סחורה טרייה מחו”ל), ובכלל, זה כל-כך נעים להתנסטלג לפעמים.
הכי כיף לרוץ בים ולמות מחום?
והנה החדר השני בלב שלי מאותת סימני חיים גם הוא: מתגעגע לאוויר הקריספי, לרדיו הפיראטי, לאיטיות, למהירות, לחברים משם, הם בעצם סוג של משפחה, למרק האסייאתי (זה כבר ברמת הפטיש), לשיחות עם גולדי, היפי סקוטי שמתקרב לשישים ועדיין מתרגש מתקליטים חדשים, לימי ראשון בגינה היפה שלנו, לימי ראשון בגיגית של בלאדי מרי, לרנדומליות שבגילויים החדשים / אבל רק לפני שבוע היה על הקיר הזה גראפיטי אחר?, ללרוץ בפארק ולקפוא מקור, לאוסף הג’קטים שלי – אחד לכל משב רוח מעונן, לנהגי מוניות שלא מעשנים או מדברים בטלפון או שומעים מזרחית או מדברים איתך או הכל ביחד ובחזק מדי, לשיחות קולחות עם אנשים זרים שנגמרות ב”וור אר יו פרום? אה, איזראל?? מממ, נייס” המזוייף, ללדעת שגם המדינה הזאת מושחתת אבל כאן קצת פחות איכפת לי, כאן אני יכולה לחשוב קצת על עצמי, ועל הבית שלי.
הכי כיף לרוץ בפארק ולקפוא מקור?
אז בעניין בתים: סופהשבוע הנוכחי עומד כולו בסימן Open House, יוזמה מעולה של עיריית לונדון שממש כדאי לנצל. כי: אפילו מי שלא מחשיב עצמו חובב ארכיטקטורה מושבע בשוטף יכול לגמור ביקור בבירה הבריטית עם צוואר תפוס ועיניים מזוגגות; כל-כך הרבה מבנים מנקרי עיניים יש בעיר, והם כל-כך גבוהים ורחבים, שקשה להפסיק להסתכל למעלה ולצדדים ושוב למעלה.
מארמונות מלוכה ישנים ועד מוזיאני עיצוב מודרנים דרך גשרים, כנסיות, מגדלים, בנייני משרדים ובתי מגורים – גם השיטוט הכי סתמי בעיר מבטיח ומקיים חוויה ויזואלית מעניינת. כמו בהרבה תחומים אחרים, גם כאן מה שהופך את העיר למסעירה הוא הבליל הרבגוני. האריכטקטורה הלונדונית לא מתאפיינת בסגנון או תקופה מסויימים; היא פסיפס צבעוני של תקופות בהיסטוריה, שנרקם במשך יותר מאלפיים שנה וממשיך להתפתח גם היום.
את חלקן הגדול של יצירות הארכיטקטורה בעיר אפשר להעריך בדרך-כלל רק מבחוץ, אלא שפעם בשנה נפתחות דלתות המבנים לציבור הרחב ומאפשרות הצצה חינמית מעוררת קריאות התפעלות (לחלק מהמקומות צריך להירשם מראש באתר). מביקורים שלי בסופ”ש המצויין הזה לאורך השנים אני הכי ממליצה לבדוק את:
המגדל המרשים שבבלקפרייארס 240, שכולל 19 קומות משויפות
Horse Guards, היום בניינים פלדיאנים לשימור, פעם מפקדה
רייבנסבורן, מתחם ידידותי לסביבה ללימוד מדיה דיגיטלית ועיצוב
בנייני משרד החוץ שנבנו עם כל-כך הרבה חן בתקופה הויקטוריאנית
Lloyds of London הסופר-תעשייתי שממוקם כיאות בסיטי
הבניין שאני הכי הכי לב, בשמו הפחות רשמי – ה’גרקין’
יש גם מגוון פעילויות לילדים ועוד אירועים מעניינים שכדאי לבדוק במסגרת סופ"ש הבית הפתוח – אם שומרים על לב וראש פתוחים במידה שווה.
לילי
האמת, שהכתבה חיממה גם את "החדר "וגם את "העליה" שבלב. היה כיף לקרוא שעדיין פתח-תקווה נמצאת על המפה, אמנם לא מתחרה עם לונדון, אבל יש לה מקום מכובד. אוהבים אותך!!!
יועד
לב
הלית
לבבות חזרה לשניכם
sigalit yeshayahu
הלית יקרה, הבלוג שלך מקסים, עושה לי ישר חשק לקנות כרטיס במחיר מופקע, תמיד יקר ללונדון, ופשוט ליהנות מהעיר האהובה שעשתה לי הרבה שמח כשגרתי שם.. אז תהני ותמשיכי לכתוב כל כך יפה.. ותטיילי בשבילי, עם הרבה שקיות וקניות בהמפסטד, וברחוב בונד היוקרתי, אולי קצת קארנבי הצעיר והשובב… במוזאונים ותערוכות שיש בלי סוף בעיר הנהדרת…
וכשאת באה תמשיכי ליהנות מישראל, שמרוב שנים שלי פה מילאה את ליבי, בכל החדרים, בשמחה, עצב, אכזבה, כל מה שיכול לגרום רק אהבה אמיתית של ממש…
בלוג מדהים! תודה, סיגלית ישעיהו.
הלית
סיגלית – ריגשת, והמשפט האחרון שלך קולע בול. הביקורים בארץ תמיד מתאפיינים בעירובביית רגשות מגוונת. יאללה תבואי, הכרטיסים לא כאלה יקרים…
גיל
לב גדול עם המון חדרים,שיחררת לי איזה שסתום עם הכתיבה המהממת שלך והחדר של לונדון אפילו גדל עוד!
אוהבת המון וכבר מתגעגעת. מתה לבוא כבר לאיזו שבת קרירה ושמשית אצלכם בconservatory !
נשיקות וחיבוקים לשניכם מכולנו! 3>
הלית
גילגול, איזה כיף שאת קוראת! מתגעגעים חזרה ומאוד שמחים שהספקנו לראות אתכם ואת נער הג'ונגל הרומססס. הלוואי שתבואו, מבטיחים להתארגן על כמה קרני שמש לכבודכם כשזה יקרה (אומרת ומביטה החוצה אל מדרכות נוצצות מגשם). חיבוקים מוחצים!
שיאון
איזה יופי של כתיבה – זורם , מדליק ונכתב מהלב.. !!Keep on the good work
לירון
אוהבת ומזדהה.
אחלה כתבה
רן
מדהים לא פחות… העיר האהובה עלי בקאמבק מטורף בזכות כתיבתך.. יאללה חוסכים וטסים.
אגב מה הקשר שלך לכפר ויתקין?
הלית
היי רן, תודה גדולה על התגובה המרגשת – המלכה ואני מקוות שתחסוך במהרה. כפר ויתקין: אין לי ממש קשר למקום – הייתי שם לראשונה בחיי פעמיים באותו שבוע לחתונה של חברים, ולבקר חברים אחרים שעברו לגור שם בדיוק. מקום מקסים. אתה מהכפר?
רן
היי הלית ,כן אני תושב הכפר וגם נולדתי בו.. אכן מקום מקסים שמורת טבע של ממש. צריך להודות שלא ביקרתי בלונדון זה יותר מעשור..אבל עד שנת 2000 הייתי בממלכה כטייל לפחות פעם בחצי שנה.
הגעגועים בלתי נסבלים וכנראה שהשנה (אם הכל יסתנכרן כמצופה) נפציע שוב, במיוחד אחרי שאלקט כל פיסת מידע מהבלוג הנהדר שלך. אמשיך לעקוב.
רן
מרתה
אוף איזה כייף לך, שני בתים, שני עולמות , הכל בשניים הכי טוב. מה צריך יותר! הצילומים יפים, האם את מצלמת אותם?
כייף לקרוא את הפוסטים כל פעם מחדש אני מרגישה שאני במקום הכי אהוב עליי.
הכי אהוד עליי אבל רק לביקורים תיירותיים,היה לי ניסיון אמיתי לחיות בלונדון (קרויידון קודם ואז רוצ'סטר) אבל האימפולסיביות שלי והעובדה שנולדתי בחודש מרץ קיצרה לי את התוכניות והחלטתי שהקור המקפיא לא בריא לבחורה צנומה ללא שכבת שומן כמוני, ואהבה עם כל הכבוד לה לא החזיקה אותי בכל מחיר עם הבחור הדרום אפריקאי להפליא, חמד של בחור פשוט לא ייאמן. אז ביטלתי וחזרתי ארצה.לחום לסחנה והצחנה, החוסר סבלנות והאגרסיביות מה לעשות, זה תוצאה ישירה של קיבוץ גלויות והחזון של הרצל וכל הציוניסיטים למינהם. וזו אני כאן ,מרגישה ערגה והזדהות עם הפוסט הנפלא הזה. תודה הלית
חליל
מדהים
עידן
אין ספק שבעיר לא מעט בניינים עם ארכיטקטורה מעניינת!
מיכל - מדייקת בתים
מה שמענג בבלוג הזה הוא שלא רק הפוסטים כתובים כובש ואמין ומשכנע וכל מה שצריך כדי לעשות חשק לקנות כרטיס מיד, אלא גם התגובות!
ורק שתדעי לך שיש לך ולבלוג תרומה מאד נכבדת למתנת ההפתעה שנתתי לבעלי ליומולדת 40: כרטיס למשחק של ליגת האלופות שהיה רק תירוץ לנסיעה ללונדון. הוא מתרפק בערגה על הזכרונות ואני כבר שנתיים מוריקה מקנאה (ותמיד בדילמה אם לקרוא ולסבול שאני חווה דרכך) (תמיד מחליטה לקרוא).
הלית
היי מיכל, כיף לשמוע – הכל!
איתמר
בצירוף מקרים, או שלא, בסופ"ש הקרוב מתקיים אירוע 'בתים מבפנים' גם בירושלים –
http://batim.itraveljerusalem.com/