קל לאהוב את ה- Tate Modern. עם אולם כניסה בגובה מחרמן של 99 מטר, תצוגות קבועות ומתחלפות של מיטב האומנות המודרנית הבינלאומית ובית קפה סלאש בר שמציע את אחד הנופים הכי מהממים בעיר, כמעט כל מי שאני מכירה מחזיק בארנק את כרטיס החבר שלו – גם כדי להיכנס (פלוס אחד) לתערוכות שאינן חינמיות, וגם כי ככה.

קפה שמציע את אחד הנופים הכי מהממים בעיר. Tate Modern

מה שרוב מחזיקי הכרטיסים לא יודעים הוא שהממברשיפ לטייט מודרן מקנה להם כניסה גם לתערוכות המתחלפות של ה- Tate Britain; האח השמנמחוצ’קן, השקט, הפחות מדובר של אותה משפחה (אפשר לאזכר כאן גם את האחים החורגים שבליברפול ובקורנוול, אבל למה לי). ההסבר פשוט: הסלוגן של טייט בריטן הוא “משכנה של האומנות הבריטית משנת 1,500 ועד היום”, ועל פיו הוא מתרכז בעיקר באומנות קלאסית והרבה פחות אינסטגנית מאחיו מחוטב הלסת.

הרבה פחות אינסטגני. Tate Britain

שום דבר ששיפוץ קליל ב- 45 מיליון פאונד לא יכול לפתור (פרופורציות: את המוזיאון היהודי שיפצו לא מזמן רק בעשרה מיליון, אנטיש—) ככה שאין לכם ברירה אלא לקבל במחיאות כפיים סוערות את הטייט בריטן החדש, המסוקס, הנחשק: זה שמשמר את העבודה של דיוויד טרמלט בכניסה (“חשיבה חופשית”, היא נקראת, על שם 450 המטרים הרבועיים והמרובעים שלה) אבל מציע אגפים חדשים כמו גם תשע גלריות נוספות, רצפה מחוזקת שיכולה לארח פסלים כבדים במיוחד וסדרת אירועי לילה שמתפקדת, כמה הולם, בתור חנוכת בית.

דיוויד טרמלט בכניסה עם 450 מטרים רבועיים ומרובעים

זה משהו שהתחיל לרוץ שם כבר בשנים האחרונות – מעין פורמט שכולל כניסה מאוחרת לתערוכות פלוס מוזיקה פלוס אירועים משתנים, כשעכשיו, בעקבות השיפוץ וההשקה המחודשת, שמים שם דגש על תכניה מטורגטת במיוחד: כזו שתמשוך את קהל צעיר ומעודכן – כלומר את הקהל של הטייט מודרן.

הטייט בריטן המחודש. תכניה מטורגטת קהל צעיר ומעודכן

יריית הפתיחה היתה בסוף נובמבר, עם ערב שכלל די ג’יי סט של אלקסיס טיילור, הסולן של הוט צ’יפ. יצא לי לראות אותו ואותם פעמיים בשנה האחרונה – בבריקסטון אקדמי וב- Warehouse Project במנצ’סטר – אבל זו היתה הזדמנות טובה לראות את השיפוץ בטייט בריטן, ועל הדרך לבדוק מה טיילור מנגן בתור די ג’יי.

התשובה לשאלה הראשונה היתה מורכבת: המבנה הענק של הטייט בריטן לא עבר שינויים ארכיטקטוניים מרחיקי לכת. אלמנט הקשתות הכל-כך משמעותי נשמר כמובן, וכל השאר מרגיש די קוסמטי.

טייט בריטן המשופץ. אלמנט הקשתות הכל-כך משמעותי נשמר

הדי ג’יי סט של טיילור, לעומת זאת, דווקא סיפק כמה הפתעות, על אף האתגר האקוסטי שעמד בפניו – למלא את החלל העצום בצלילים אפקטיביים כשלעזרתו עומדים רק ארבעה רמקולים אומללים והבת הקטנה שלו. עדיין, נהיתה שם בסוף חתכת מסיבה.

(אההה איזה וידאו שווה!)

גם בסופהשבוע הקרוב מארגנים שם אירוע מאוחר שווה: בשישי מתארח הלייבל ההיסטורי Warp, עם ליין אפ מסתורי למדי ושמועות שהולך להיות מפוצץ באקסטרים – כלומר להגיע מוקדם, מוקדם מאוד.

אבל היי, הביאו אותנו לכאן כדי שנבדוק גם תערוכות: את הפסלים האוונגרדים (בזמנם) של הנרי מור, את האוסף המטורף של טרנר ביקווסט, את פורטרט הגוף העצמי של טרייסי אמין ואת הפורטרט של דיוויד הוקני שצייר פיטר בלייק.

הפורטרט של דיוויד הוקני שצייר פיטר בלייק

אלה רק חלק מהתערוכות החינמיות שמציעים בטייט בריטן, יש תערוכות נוספות ומתחלפות בתשלום – וגם ארבעה סיורים מודרכים מדי יום, למי שרוצה את הפול טייט בריטן מונטי.