מחקו את העיגולים מהכביש! אני חוזרת: מחקו את החמישה עיגולים האלה מהנתיב המיוחד שהיקצו לאולימפיאדה (מתקנת: נתיבים, בהרבה מקומות בעיר. מוסיפה: זה היה צבע זמני, מסתבר) ועכשיו, באופן רשמי, שוב נהיה פה נורמלי. זה אומר שאפשר להחזיר את לונדון לראש רשימת היעדים המועדפים, כמו שרבים מכם עושים בכל מקרה, ככה אני מגלה – כי על הדרך אתם גם שואלים אותי על מלונות.

ביי ביי חמישה עיגולים

שאלה לגיטימית לגמרי. אני הכי יודעת: בתי מלון הם ההוצאה הגדולה ביותר והחשובה ביותר שעושים בנסיעה לחו”ל. איפה נמצא הבסיס שלכם, כמה נקי או יפה שם, איזה חיבור אינטרנט יש להם – כל אלה יכולים לשדרג או לשנמך כל ביקור, גם אם מדובר בעיר הטובה בעולם (זו כבר אקסיומה, לא?).

בהתחלה, אני מודה, אותגרתי קלות. איך אספר על מלונות שלא ישנתי בהם בעצמי? אני מאוד מחבבת בארים איכותיים של מלונות וגם מכירה את הטובים שבהם, אבל בעשר השנים האחרונות לא ישנתי באף מלון בתוך העיר, ובנסיעות עבודה וביקורים מהגלגול הקודם, לפני שעברתי לפה, גרתי במלון גדול וסתמי בראסל סקוור (אותו מלון שכמעט כל סוכנויות הנסיעות בארץ מתעקשות לשכן בו את נוסעיהן, תהרגו אותי בעינויים סיניים למה).

ובכל זאת, יש הרבה חברים שבאים לבקר וקולגות שבאים לעבוד (או הפוך), אז יצא שראיתי פה איזה מלון או שלושים במהלך השנים. ששמעתי סיפורי זוועה על הכיור עם שני הברזים, שירי הלל למיטה המפנקת, אנקדוטות על העיצוב העלוב או המדהים. יצא גם שביקרתי בחדרים עצמם לאיזה זמן; לעזור עם המזוודה, או עם בקבוק יין, או סתם כי רציתי להרגיש שוב איך זה להיות תיירת בעיר שהכי כיף להיות בה תיירת.

רוצה לומר: ההמלצות הן לא מדרגה ראשונה, אלא מדרגה ראשונה וחצי. אלה המלונות שצברו הכי הרבה מילים טובות, ואליהם אני שולחת היום קרובים ומקורבים בעלי תקציב די גמיש (פוסט נפרד על אופציות לינה שוות לכל כיס מובטח בעתיד). יש כאן שלושה מלונות מהדור החדש (מה שנקרא בפשטות מלונות “בוטיק”); שלושתם ממוקמים מדהים לבילויים וקניות, ממש במרכז העיר, ושלושתם מסטויילים מקסים בלי להקסים גם במחיר.

Sanderson Hotel

ספות ענתיקה, כסאות מודרניים

הלובי של הסאנדרסון מציג עירבובית אלמנטים בלתי-אפשרית ועם זאת מוצלחת מאוד. ספות ענתיקה, כסאות מודרניים, וילונות, תאורות, תמונות, כל-כך הרבה, כל-כך שונה, כל-כך מושלם.

לזה קוראים עיצוב שנון

איך זה קורה? פיליפ סטארק. עכשיו הכל ברור: העיצוב השנון של הבאר, שבערב שישי הופך להוטספוט סקסי נוטף שמות ופרצופים; החצר הענקית שמגישה אחר-הצהריים אפטרנון טי עם קריצה; הספא המפואר והמהולל, הוא מוקד עלייה לרגל; החדרים החכמים, שבנויים כחלל פתוח עם וילונות ומחיצות מודולריים.

חדר חכם (ויפה, מה יש לומר)

החדר היפה (סליחה, החכם) מעוד זווית

המסעדה המלזית המצויינת Suka שווה אייטם בפני עצמה, למעשה כמו כל הפיצ’רים של סאנדרסון הלונדוני (הוא רק חלק מרשת גדולה), שנמצא מרחק יריקה מאוקספורד סטריט. אידיאלי לוויקנד עם אמא; חדר זוגי עולה בסביבות 250 פאונד.

W Hotel

ולמלון הזה קוראים

הסניף ה-40 של W Hotel הושק בלונדון רק לפני שנה וחצי, וכבר הפך לסניף הדגל של רשת המלונות הבינלאומית.

העיניים חוגגות, גם מבחוץ

גם פה העיניים חוגגות בלי הפסקה: העיצוב שואף לחבר בין אלמנטים בריטיים קלאסיים, מוטיבים אקזוטיים בהשפעת המיקום של המלון בצ’יינה טאון ויציאות קלאביות לא קשורות (אגודל למעלה על ערימות כדורי הדיסקו שפזורות בכל מקום).

כדורי דיסקו סימן קריאה לב סמיילי

האוווירה צבעונית כמו העיצוב, עם באר כיפי ותוסס בצהוב-ניאון ומסעדת שלושה כוכבי מישלן; החדרים – יש עשרה סוגים כאלה – מציעים גם פה חלל פתוח, עם מקלחת “גשם טרופי” שקופה.

באר כיפי בצהוב-ניאון

חדר עם מקלחת שקופה

יש גם ספא וחדר כושר וקולנוע ושירות כבקשתך שייקח אתכם לאן שתרצו, מתי שתרצו. אידיאלי לחופשה רומנטית; חדר זוגי בסיסי עולה בסביבות 310 פאונד.

MyHotel

גם עיצוב, גם מחיר

ל- MyHotel יש שלושה סניפים בלונדון, זה שאני מדברת עליו נמצא ממש מול שארלוט סטריט עמוס המסעדות והפאבים. כאן לא מדובר במלון מנקר אישונים, אלא בפשרה מוצלחת במיוחד בין עיצוב למחיר.

כל חדר מעוצב אחרת

קורדי הגרמנייה שהיתה שותפתי האהובה לדירה הראשונה ששכרתי בעיר ניהלה את הצוות שלו פעם ועשתה לי סיבוב ארוך בכל חדרי המלון; כל אחד מהם מעוצב אחרת ע”פ עקרונות הפנג שואי, בכולם הייתי שמחה להתמקמם לכמה לילות.

העיקר הפנג שואי

אני לא היחידה; אם בסאנדרסון וב- W Hotel משתכנים בעיקר זוגות צעירים ואנשי מדיה, MyHotel הוא יעד מועדף על די ג’ייז שבאים לעבוד בסופ”ש וחברות שבאות לקרוע את החנויות. אידיאלי, כאמור, עבור נסיעות עבודה או מסעות שופינג; חדר זוגי עולה בסביבות 170 פאונד.

מחפשים עוד מלונות בלונדון? ב'איסתא' מציעים לכם הרבה אפשרויות