כמו שהם מתים על ימים בהירים, הלונדונרים אוהבים את סופי-השבוע שלהם. “מה עשית בוויקנד שעבר” ו-“מה התכניות שלך לוויקנד הקרוב” הן שתי קלישאות סמול-טוק חרוכות היטב; עד כדי כך, שלפעמים נדמה שאמצע השבוע הוא סתם תוספת מיותרת ללוח השנה האנגלי.
ככה קורה ששעותיו האחרונות של שישי מלוהקות גם הן לסופ"ש, עם פחיות בירה ובקבוקי יין שנפתחים בעבודה לשחרור האווירה, וכמה נוספים בפאב הסמוך עם חברים קצת אחרי זה. התוצאה צפופה במיוחד: חצי שעה בתור לבאר בתוספת עמידת סרדינים קלסטרופבית (על לשבת לא מעיזים לחשוב).
עד החודש שעבר.
חצי שעה בתור לבאר בתוספת עמידת סרדינים קלסטרופבית? לא ולא
"מה עם איזה באר בבית מלון?", הבריקה סוז, ומאז אני ושאר הווסט אנד גירלז (=חברות שעובדות גם הן במרכז העיר) מצחקקות למראה הסרדינים בפאב. אבל 'Courthouse', ההאנג-אאוט החדש שלנו בשישי, הוא יותר מעוד באר באיזה בית מלון. האתר ההיסטורי היה פעם בית משפט ובית מעצר, בו נערכו המשפטים המפורסמים של ג’ון לנון (מכירת הדפסי ליתוגרפיה בעלי תכנים מיניים), מיק ג’אגר (אחזקת חשיש), קית’ ריצ’ארדס (מריחואנה והרואין) ואחרים.
תאי מעצר אורגינל בתור חדרוני שתייה פרטיים
הבאר מציע, בנוסף לפינות ישיבה נוחות ומקומות ישיבה על הבאר, שלושה תאי מעצר אורגינל בתור חדרוני שתייה פרטיים. זה מצחיק, זה אינטימי וזה גם טעים: יש מרגריטת בית מעולה עם פסיפלורה ותות ויש קוזמוחיטו מעניין עם טוויסט קרנברי, במחירים לא הכי זולים (בכל זאת, בית מלון) שנעים בין 12-9 פאונד. הם מוגשים בתוספת ממכרת של צלוחיות קרקרים יפניים, אבל מי שממש רעב, יכול גם לאכול (קלאב סנדוויץ’ סביר, קלמרי נחמד, כאלה).
קוזמוחיטו מעניין עם טוויסט קרנברי
לגזור ולשמור: מלבד ימי ראשון, הבאר והמטבח פתוחים עד אחת בלילה.
אמיר
גדול! הוספתי לרשימה. באמת אף פעם לא הבנתי איך האנגלים יכולים לעמוד בפאב בקטע של בילוי. המלון הזה מומלץ גם עבור לינה? או אם יש מלונות אחרים שאת ממליצה עליהם, אשמח לדעת. תודה מראש. אמיר האנגלופיל
הלית
היי אמיר, לגבי לינה – אין לי עדויות מדרגה ראשונה או שנייה (כלומר של חברים), אבל יצא לי לדבר עם אורחים בבאר שישנו שם ואמרו שזה מלון סבבה. המלצות על מלונות אחרים – יהיו גם יהיו כאן בקרוב מאוד. הישאר מכוון, כמו שאומרים.