לא מחשישות אותי הכותרות שמדברות על ״החורף הכי קר במאה שנים האחרונות!״, משתי סיבות עיקריות: האחת, הן זעקו באותו אופן בדיוק בשנה שעברה, ובזו שלפניה, ובזו שלפניה; השנייה – הנה לי עוד סיבה לשאוב פנימה מרקים אסייאתים מחממי גוף ונפש, אם נניח הייתי צריכה כזו (מאוד לא).

והפעם במסגרת סדרת הפוסטים הלוהטת: המרק הויאטנמי המהולל Pho, שמבטאים ב-פה רפה ועם סיומת חולם חלשלושה מתמשכת. אם לסכם כבר עכשיו – מדובר במרק העדין ביותר בסדרה (לעומת הלקסה, האודון והראמן) וייתכן שגם המנחם ביותר, נדמה לי שבגלל ציר הבשר הזח והפשוט למדי שמשייט בבסיסו ומזכיר – לי לפחות – מרק עוף טעים של אמא.

הציר הזה כולל תערובת מרשימה של תבלינים כמו זרעי כוסברה, זרעי שומר, ציפורן, הל, ג׳ינג׳ר וסטאר אניס, אליו מצטוותים נודלז אורז ותוספות משתנות לבחירה – בשר או עוף או טופו. הוא מוגש עם צלוחית Trimmings (תוספות? קישוטים? פינושים? אין לי מושג איך לקרוא לזה בעברית) שנותנת לו קיק אמיתי וכוללת בזיליקום תאילנדי, פרוסות צ׳ילי אדום חריפות, פלח ליים וחופן נבטים. יש מסעדות שמנסות לחסוך את הצלוחית הזו אלא אם מבקשים אותה – לבקש מייד וגם לא לחזור לשם אחרי (זה החוק שלי, לפחות).

בניגוד לאחיו בסדרה, מרק הפו הוא לא איזה טרנד חדש יחסית (כמו הראמן) והוא גם לא מאכל שצריך לצוד עם פינצטה (כמו הלקסה). הוא מאוד נפוץ ברחבי העיר והוא מאוד, מאוד, מאוד נפוץ במזרח העיר, באיזור שורדיץ׳ בכלל ובקינגסלנד רואוד בפרט – רחוב שמשובץ במשהו כמו בין עשרים (אני לא מגזימה) מסעדות ויאטנמיות ברצף. בדיוק בגלל זה התחקיר המעמיק היה הפעם מעמיק מאוד ונפרש על גבי עשור, תכלס. מנסה לחשב – נדמה לי שאכלתי מרק פו במשהו בין ארבעים לחמישים מסעדות בעיר, לפחות. בלי עיכובים נוספים, הנה עשיריה שכדאי לציין:

10. Viet Anh Cafe

׳ויאט אן׳. פו עם יותר מדי ברוקולי שמקבל רק ׳סביר מינוס׳

מקום ראשון! מהסוף, והוא הולך ל- Viet Anh Cafe שמממוקמת כמה דלתות מהג׳אז קפה בקמדן טאון. אני חושדת שהם מסיפים MSG לפו שלהם אבל אין לי שום דרך להוכיח את זה, חוץ מללכת לשם שוב ושוב, לאכול פו עם יותר מדי ברוקולי, לרטון שהוא ׳סביר מינוס׳, ובכל זאת לחזור לשם.

9. Cay Tre

קערית שאפשר למצוא בסוהו שמרכז העיר, הפעם תוצרת Cay Tre. הם משקיעים בה 18 שעות בישול, ומוסיפים המון בצל ירוק לצד איטריות ברוחב ממוצע ונתחי בשר בקר מושקעים או נתחי טופו מטוגנים. מדובר במסעדה לא זולה, אבל הפו שלהם עולה פלוס מינוס 10 פאונד, שזה הגיוני, והוא עושה את העבודה במקרים של קרייבינג קיצוני.

8. Pho Cafe

מקום ששמו כולל את המילה ׳פו׳ חייב להיות מקום שמתמחה בפו, לא? אז זהו, שלא. ׳פו קפה׳ היא רשת של ארבעה סניפיים מרכזיים למדי (סוהו, אוקספורד סטריט, ספיטפילד וקלרנקוול, נכון לעכשיו) שמגישה מגוון מאכליים ויאטנמיים, ובניהם גם פו. בינוני. קצת דל וחסר טעם אפילו, הייתי אומרת. ומבקשת: אם אתם מתכוונים לאכול רק פו אחד בלונדון, תעשו שזה לא יהיה זה. אם אתם נואשים לפו ונתקלים במסעדה של ׳פו קפה׳ – כנסו, זה בסדר. מינוס שתי נקודות על זה שהם ניסו לרשום את המילה ׳פו׳ כטרייד מארק, ונכשלו, כמובן, עד מאוד.

7. La Du Du

המקום השביעי לוקח אותנו לחלק המערבי של העיר ולווסט המפסטד, שם מצאתי את La Du Du. במבט ראשון היא נראית כמו רשת, במבט שני מסתבר שאין לה בינתיים סניפים נוספים. הפו כאן – ניסיתי את גירסת הטופו – היה אדמדם מהרגיל מסיבות שאינן ידועות לי, אבל מבינת טעמים הוא היה טוב מאוד פלוס.

6. Viet Hoa

והנה הייצוג הראשון לקינגסלנד רואוד, רחוב שככתוב משובץ בכעשרים מזללות ויאטנמיות. בניגוד גמור לרוב המסעדות ברחוב, ׳ויאט הואה׳ מתהדרת בעיצוב מודרני-סקסי חשוך ובאווירה מעודכנת יותר. הפו שלהם הוא הפו העדין ביותר שטעמתי, והוא מוגש בתוספת נדיבה של ירוקת מכל מיני סוגים ועם איטריות דקות במיוחד – בול קליעה.

5. Hanoi

פו פשוט אך מחמם ומלבב. ׳האנוי׳

השנייה מבין שתי מסעדות בקינגסלנד רואוד – והטובה מביניהן. בניגוד לדעה הרווחת (בגוגל לפחות), המסעדה המובחרת ברחוב הזה היא ממש לא Sonq Que Cafe, שמגישה קערות קטנות ושמנוניות בחדר אוכל ענק וחסר אווירה. ׳האנוי׳, משפחתית אינטימית וידידותית, לוקחת אותה מכל כיוון אפשרי ובעיקר מכיוון הטעם – הפו שלהם פשוט אך מחמם ומלבב.

4. Viet Garden

שאוט אאוט בצורת מקום רביעי לקערת הפו הראשונה שלי אי-פעם ולא מטעמי נוסטלגיה. Viet Garden, מסעדה ויאטנמית משפחתית בליברפול רואוד, איזלינגטון, הלמה בי עם הפו המעולה שלה לפני איזה תשע שנים, ואז שוב ושוב ושוב. אני בודקת אותה מדי כמה חודשים, לוודא שהכל שם עדיין בסדר. בהגשה (וגם בשירות, האמת) יש להם מה להשתפר, אבל המרק שלהם עדיין עושה לי את זה. אגב איזלינגטון: עד לא מזמן היתה שם מרקיה קטנה שהגישה אך ורק פו בשם ׳פו אקפסרס׳. היא היתה אמורה לככב גבוה בעשיריה הזאת, אבל נסגרה ממש לא מזמן. דמעה, טישו, עוברים הלאה.

3. Banana Tree

במקום השלישי אנחנו פוגשים את הרשת המדוברת זה מכבר ׳בננה טרי׳, שלקחה את המקום הראשון במצעד הלקסה המפורסם. באמת שאני רוצה לדחוף את המסעדות הקטנות יותר קדימה, אבל מה לעשות, הם פאקינג טובים הבננה טרי האלה. הפו שלהם מגיע בקערה גדולה וגדושה (כמו כל המנות שלהם) ומסתבר כאחד מוצלח ממש עם תערובת עדינה ומאוזנת של טעמים.

2. Bahn Mi Bay

את המקום השני במצעד מרקי הפו הלונדוניים לוקחת Bahn Mi Bay, שהתחילה בתור עגלת סנדוויצ׳ים ויאטנמיים (=באהן מי) קטנה בקמברוול והתפתחה לכדי רשת בת שלושה סניפים שמגישה את הכריכים האגדתיים לצד צלוחיות פו. כל הסניפים מאוד מרכזיים – בהולבורן, בסיינט פול׳ס ובפיצרוביה, והפו שמגישים בהם מדוייק: ציר מלבב, נבטים פריכים, אטריות טריות. יססס.

1. Kim's Vietnamese Hut

את הבוטקה של קים היכרתי דרך החברים ב- MTV, שהיתה התחנה הראשונה המשמעותית שלי בלונדון מבחינת עבודה. במשך כל השלוש שנים שלי שם ולפחות שלוש פעמים בשבוע היינו הולכים לקים בצהריים ומבקשים פו עם עוף, או אורז עם ירקות ורוטב סאטאיי (מנה אחרת מומלצת שם). המשרדים של MTV ברחוב הולי קרזנט היו ממוקמים חמש דקות מקים, שמסתתרת קצת לפני הגשר של קמדן לוק (שמאלה ראשון ואז שוב שמאלה).

הבוטקה של קים, מינוס התור הארוך שיש בצהריים

בתור הארוך שהשתרר לדוכן שלה חיכו בסבלנות פול קינג, אלכס זיין, דייב בארי ושאר החשודים הרגילים; קים היתה עושה לנו הנחה של פאונד, מחייכת, מרכלת והמרק שלה היה מעביר גם את הצננת המעצבנת ביותר. לא יכולה לתאר כמה הפו של קים מושלם – הציר מלוח בדיוק כמה שצריך, האיטריות נימוחות אבל לעיסות, הצ׳ילי מעקצץ אבל לא הורג, העוף מבושל פיקס. אין ולא תהיה קערית פו טובה מזו, גם במחיר של סידורי ישיבה עלובים ביותר – שמשתדרגים מאוד לישיבה למרגלות הקאנאל, בימים בהירים, יפים ונדירים יותר.