פוסטים לפי תגית: שורדיץ’

לונדון תעלה

תע-לול

לפעמים יש תירוץ, לפעמים יש סיבה ולפעמים יש סיבה טובה מאוד. לי, בעניין תדירות הפוסטים הבלתי תדירה שנרשמה כאן בחודשים האחרונים, יש לפחות שתיים; הייתי בהריון – סוג של פעמיים. עם טיה, 3.5 קילו (במקור) של חמידות מרוכזת ברוטב של מתיקות מצומצמת, ועם בית חדש, לא יודעת כמה טונים של כל מיני חומרים שעושים אבק, ששיפצנו ממש כל ההריון ועד שטיה נולדה. הבית החדש נמצא בשכונה החדשה-ישנה שלי, שכוללת את הרחוב האהוב עליי בעיר. אם... המשך »
סיריאל קילר לונדון

גנן גידל דגן

אין כמו בוקר יום לא-שימשי בממלכה כדי לקפוץ מהמיטה, להתמתח ולצאת להרביץ ארוחת בוקר של אלופים, רק שברוב המקרים – אם בארוחות בוקר אנגליות עסקינן –  יותר סביר שתקבלו ארוחת בוקר של מעולפים. מהונדסת להתיש את האלכוהול של אתמול בלילה, ארוחת הבוקר האנגלית המסורתית היא בעצם קדירת שומן מבעבעת. עגבניות מטוגנות, שעועית מקופסת פח, פטריות מעולפות, פרוסות בייקון מצחינות ועוד מיני גבשושים מרקיבים שרק לנגן את שמם... המשך »
תקליטים לונדון

יום שלישי, את יודעת

ניצלנו! אני ניצלתי, אתם ניצלתם, אתן ניצלתן, כולנו ניצלנו. ישו חגג עוד יום הולדת בהצלחה מרובה (וול, לא ידוע לי על אף אחד שנחנק ממינס פאיי) ועכשיו אפשר להתרכז בספירה לאחור הגדולה הבאה: זו שתרפרש את הסיומת של התאריך ככה שכולנו נטעה בחשבוניות בערך שבעה חודשים, ואז, עד שנפנים שכבר 2015, נצטרך להתרגל מחדש לתאריך הפסיכי גם ככה + עוד אחד. כן, הכוונה היא לניו איר׳ס איב, סילבסטר בשביל האמריקאים, ראש השנה הלועזית בשביל קלדניות... המשך »
מרק פו

מה, רק מרק: פו

לא מחשישות אותי הכותרות שמדברות על ״החורף הכי קר במאה שנים האחרונות!״, משתי סיבות עיקריות: האחת, הן זעקו באותו אופן בדיוק בשנה שעברה, ובזו שלפניה, ובזו שלפניה; השנייה – הנה לי עוד סיבה לשאוב פנימה מרקים אסייאתים מחממי גוף ונפש, אם נניח הייתי צריכה כזו (מאוד לא). והפעם במסגרת סדרת הפוסטים הלוהטת: המרק הויאטנמי המהולל Pho, שמבטאים ב-פה רפה ועם סיומת חולם חלשלושה מתמשכת. אם לסכם כבר עכשיו – מדובר במרק העדין... המשך »
נהר התמזה

קיץ בלונדון: יום שני

המדריך השלם לחופשת קיץ אנטי-בנאלית בלונדון מאת 'בלונדון יש' ו'אל על', במסגרתו מתפרסם השבוע מדי יום מסלול מלא של מקומות ורעיונות מובחרים לבילויים לונדונים בעונה הכי נעימה בלוח השנה האנגלי – וכאלה שיהפכו כל ביקור בבירה האנגלית לטיול שווה במיוחד בעיר הטובה בעולם. היום במסלול: אמנות רחוב גועשת במזרח העיר / בית הקפה הכי כיפי בעיר / לוייתן ענק שנסחף אל גדות התמז / מסעדה טעימה שהיא גם מוזיאון, בעצם / באר קריוקי עם חדרים פרטיים... המשך »
לונדון אמנות

לונדון שלהם: דידי

הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי ללונדון היה לטוס לאיזור האיסט אנד מצויידת במצלמה. ידעתי שהאזור מזוהה עם הסצנה, אבל כלום לא הכין אותי למסה הזאת; מתתי והגעתי לגן העדן של אוהבי אמנות הרחוב. הכמות האדירה של אמנות הרחוב ששטפה אותי ברחובות של שורדיץ', בריק ליין, דולסטון, הוקסטון והאיסט אנד כולו הבהירה לי סופית: מה שייצג פעם את תרבות האנדרגראונד, הפך להיות מיינסטרים. בכל פינה סיורים מודרכים, אנשים עם מצלמות... המשך »
לונדון קניות

הכי שירט

נשימה עמוקה, אנחת רווחה, זעקת הקלה ואז צעקה: החורף נגמר! עוד חורף נגמר. עוד מעט זאת אומרת, אבל אני מפרגנת לעצמי את שאריות הצינה האחרונות ומשחררת כפתור במעיל. כל-כך ארוך וחשוך פה החורף הזה, שלרגעים נדמה שהוא כאן לנצח. גם עכשיו, כשחלונות הראווה מתלבשים קצר והמגזינים כבר לגמרי בביקיני, יש ימים שממש קשה לדמיין את זה. ננסה בכל זאת: יום קיץ לונדוני, שמש בהירה, שמיים כחולים, עצים ירוקים, אני לובשת טי שירט, אבל איזו... המשך »
נעלי ספורט לונדון

נעליים קונים הרבה

המרחק בין הבית הכבר-ממש-לא-חדש לבין תחנת אוקספורד סירקוס הוא 12 דקות בטיוב, כולל הכל. 30 שניות הליכה לתחנה, 7 תחנות קצרות על אותו קו, הנה המרכז של האמא של מרכז העיר. המרחק עד אותו היעד מהבית הקודם היה 8 דקות וכלל 3 תחנות בלבד, אבל על פני שני קווים ועם החלפה די מעצבנת באמצע. בבית שלפני זה מדדתי 11 דקות: 4 תחנות ארוכות על אותו קו אבל גם 4 דקות הליכה לתחנה. 12 דקות בטיוב הן מרחק אידיאלי מבחינתי, נכון להיום... המשך »
Secretsundaze

וביום הראשון

יום ראשון, חודש מאי, שנת 2002. ג'יילס סמית' וג'יימס פריסטלי, שני די ג'ייז מקומיים סי ליסט בקושי, עושים מסיבה בלופט נטוש במזרח לונדון. הם לא מדפיסים פליירים, לא תולים פוסטרים וגם לא מתעלקים על פורומים באינטרנט. הם נוברים במגדלי התקליטים העצומים שלהם, מתרכזים בבחירת מוסיקת האוס משכרת חושים, ומקווים שכמה חברים שקיבלו אס אם אס יבואו לאיזה שעה-תיים; בכל זאת, המסיבה נערכת ביום ראשון. גם במשך היום, גם בראשון... המשך »