סדרת פוסטים מיוחדת בשיתוף 'אל על'
היום השני של החופשה הלונדונית הקיצית שלכם מתחיל במזרח העיר. מה שבתל אביב רק התחיל לתפוס תאוצה, כאן, באיסט אנד של הבירה הבריטית, מתפקד כמוזיאון אורבני עצום ומשומן היטב שמגיש תופיני רחוב על מגש של כסף לכל מי שרק עוצר ומתבונן. החלק הזה של העיר מהווה מוקד עלייה לרגל עבור אמני רחוב מכל העולם, והרחובות של שורדיץ', בריק ליין, דולסטון, הוקסטון והאיסט אנד כולו משתנים בקצב מסחרר – יצירה שהיתה כאן היום, ככל הנראה תתחלף באחרת בביקור הבא שלכם. איך בכל זאת יודעים לאן ללכת ואיזה אמנים לחפש? הנה, נעזרים במדריך המפורט הזה.
עדיין באיסט, אני לוקחת אתכם לצהריים בבית הקפה שאני הכי אוהבת בעיר. קוראים לו בשם המשונה ‘Tina, We Salute You’ והוא מטביע סלים מכל הכיוונים: קפה מעולה – יש. אוכל טעים – יש. עוגות שוות לאחרי זה – יש. עיצוב שמשתנה כל הזמן – יש. טונה וייב – יש. הפתעות אחרות – לגמרי יש. אפילו וויי פיי חינם יש כאן, מצרך די נדיר בלונדון. אני בטח אוכלת את הטוסט אבוקדו וצ’ילי שלהם ומקנחת בעוגת הריינבו המפורסמת; אתם בטח הולכים על ביצים עלומות עם תבלינים ובייגל, ומנצלים את האינטרנט החינמי כדי לבדוק את היומן של ‘בלונדון יש’, שמפרסם אירועים שלא כדאי לפספס.
אחר-הצהריים אנחנו מדרימים לכיוון גריניץ’, שכונה פסטורלית ששוכנת על גדות נהר התמז. השבוע נערך שם הפסטיבל הבינלאומי של גריניץ’ ודוקלנדס, במסגרתו נערכים באיזור מופעי ריקוד ומוזיקה חינמיים באוויר הפתוח. אנחנו הולכים לראות גם את האטרקציה המרכזית של הפסטיבל: פסל של לוויתן שנחסף אל החוף. הפסל הריאלי מגיע לאורך של 17 מטר ועורר בשבוע שעבר מהומה גדולה, כשעוברי אורח תמימים חשבו שמדובר בלוייתן אמיתי.
את ארוחת הערב אנחנו אוכלים ב- Tramshed, המסעדה המצויינת של מארק היקס, שמגישה רק בקר ועוף – אבל איזה בקר ואיזה עוף. הבקר הכי עסיסי שאכלתם, העוף הכי נימוח שטעמתם. גם הצ’יפס שלהם מעולה: דק, פריך, לוהט, מלוח, שומני במידה הנכונה, אולי אפילו מקומח קלות. הקונספט הזה – מאכלים פשוטים שעשויים טוב טוב – הוא בטח משהו שיתחבב גם על ילדים, אם יש לכם; אם לא, תתרכזו ביצירה האלגנטית (אהמ) של דמיאן הירסט שתלויה במרכז המסעדה: פרה שלמה, מעליה תרנגול שלם, מסביבם נוזל שימור. ממגנט לגמרי.
יש לכם עוד כח? כי לי בטח יש, ואני מציעה שנלך לבילוי לילי בבאר קריוקי. בשנים האחרונות לונדון מלאה בכאלה: יש מקום אחד שמתמחה בקריוקי של היפ הופ, יש אחד שמתמחה בשירי מחזמר ויש כאלה שמציעים קטלוג מגוון של כמה אלפי שירים וגם חדרים פרטיים עם מלצר אישי. אין להם את ‘לונדון לא מחכה לי’ אז אנחנו הולכים על ‘West End Girls’ של הפט שופ בויז, וסוגרים את הלילה – מחר מחכה לנו יום נוסף של בילויים.
* עוד המלצות וחוויות מהעיר הטובה בעולם – בעמוד הפייסבוק של ‘בלונדון יש’ *
נופר
בא לי על העוגה הזו!
הלית
ובצדק – היא מעולה! אני אפילו חושבת לחפש את המתכון ולהכין לבד (לעצמי ליום הולדת…)
נופר
עזבי אותך תכיני כזו:
https://www.youtube.com/watch?v=POg_OASvOoc
אגב היתה לי דומה עם ארבע קומות ורודות ביומולדת…
יעל תגרין
חולקת עלייך בעניין ההמלצה על מסעדת Tramshed… השירות היה ממש גרוע, הצ'יפס ספוגים בטונה של שמן, והפולקע? בשביל זה להגיע עד לשם? העיצוב יפה וגם המיזוג היה מעולה
הלית
יעל – נסכים לא להסכים. הייתי שם כמה וכמה פעמים, תמיד היה מצויין. צ'יפס הכי טוב שיש, עוף יוצא דופן באיכותו. פשוט מצויין.
לירון ויסמן
עוברים עוד חודש וחצי ללונדון ומגיעים עוד שבוע לנסיעת הכנה – ולא רק שעשית לי חשק שיגיע כבר שבוע הבא – בהחלט גרמת לי להרגיש שהמעבר הזה הולך להיות כל כך מוצדק!!!
תודה לך
הלית
היי לירון,
כיף לדעת שהבלוג מספק השראה..
שלך, הלית, יו״ר המשרד לעידוד ירידה מהארץ
(אופס. מוחקת. בעצם לא)