וגר עוף עם פרה

אז כולם מדברים על החדשה של מארק היקס.

בניגוד לפומפוזיות הבדרך-כללית שלו, הם אומרים, היא ק’זואלית, סבירה במחירים, תמציתית בתפריט, בול פגיעה בבטן ולא בארנק. וכולם הולכים לחדשה של היקס, ואי-אפשר להזמין שם מקום אלא אם מתכננים הרבה מראש, שלא לדבר על להפציע. ואז יש כדורגל בראשון בצהריים והחלטה ספונטנית שאולי כדאי לנסות, הרי כולם בפאב או בבית, והנה אנחנו ישובים בחלל העצום והנייטרלי-יחסית של Tramshed.

מסעדות בלונדון

Tramshed. חלל עצום וניטרלי יחסית?

יחסית, כי במרכז החדר תלויה יצירה אלגנטית (אהמ) של דמיאן הירסט: פרה שלמה, מעליה תרנגול שלם, מסביבם נוזל שימור. זה בוטה, פרובוקטיבי, אגרסיבי, מעצבן, מלחיץ, מערער ואז גם ממגנט. קשה להפסיק להסתכל על זה, אבל כשמצליחים, עוברים לתפריט ומגלים שהירסט הצליח לצמצם אותו יפה: עוף או סטייק, או סלט עוף או סטייק. החשדנות מחלחלת. האם גם פה חבוי איזה גימיק משקשק מתחת לערימת הסתמניקיות הכביכולית?

דמיאן הירסט

תפריט מצומצם: עוף או בשר וכמה סטארטרים

כמה סטארטרים נחמדים – אספרגוס ולוביה ברוטב בצלצלי שאלוט, סלמון בעישון הבית על טוסט עם שבבי שומר וצנוניות, יורקשייר פודינג עם מיונז חזרת (התוספת שתופסת בכל סאנדיי לאנץ’ מסורתי) – והתשובה מוגשת לשולחן בצורת תרנגול שלם, רגליים והכל, שמקבלים מי שהזמינו עוף. בטח סולידי. המלצרית מציעה עזרה באמצעות ניתוח לייב להסרת הרגליים; היא כבר ביצעה עשרות כאלה, היא אומרת בפיהוק, אנחנו לא הראשונים לכווץ את הגבות למראה ציפורני התרנגול.

בשר בלונדון

המלצרית מציעה עזרה באמצעות ניתוח לייב להסרת הרגליים

 לא היו לי בעיות דומות עם הסלט עוף (כן, אני נקבה. הייתי צריכה גם עלים אחרי וויקנד ארוך של ברביקיו בחצר החדשה), ומי שהזמין סטייק, נשם גם הוא לרווחה כשלא קישטו לו את הצלחת עם ראש של פרה. מתחילים לנעוץ. קחו את זה מפוסט-צמחוניסטית ותעשו עם זה מה שאתם רוצים: צמצמתי פערים. אכלתי הרבה עופות. זהו עוף רך וחמוד וטעים במיוחד; אולי הכי טעים שאכלתי.

לונדון בשר

עוף רך וחמוד וטעים במיוחד; אולי הכי טעים שאכלתי

בירור קצר מעלה שהוא חי פעם בחוות Woolley שמגדלת עופות רק עבור היקס, ונהנה מאורח חיים בלתי שיגרתי של “גם בחוץ וגם בפנים”. גם לבקר יש סיפור דומה: הוא נבחר אחד אחד ומיושן עם מלח תרפיוטי מההימלאיה, או משהו כזה. אי-אפשר לסכם בלי לזרוק מילה על הצ’יפס: ה-צ’יפס בהא הידיעה (מודגשת, נטויה ועם קו תחתי). צ’יפס דק, פריך, לוהט, מלוח, שומני במידה הנכונה, אולי אפילו מקומח קלות? בכל מקרה, צ’יפס סוף, וכולנו יודעים שזה לא עניין של מה בכך.

לונדון מסעדות

ה-צ’יפס בהא הידיעה – מודגשת, נטויה ועם קו תחתי

והנה עכשיו אפשר לסכם: 75 פאונד לזוג כולל יין, והסכמה כוללת שעבור רמה כזו של אוכל, היינו מוכנים לשלם גם הרבה, הרבה יותר.

תגובות

רוצה לקבל אימייל כשיש תגובות חדשות לפוסט
רוצה לקבל אימייל כשיש פוסטים חדשים בבלוג
* שדה חובה (המייל לא יופיע בתגובה)

    חבל שפיספסתי. נשמע טוב!

    היה מעולה ואל תדאג, נעשה שידור חוזר בקרוב…

    היינו היום במסעדה- היה נפלא!

    ענבל – כיף לכם! אני מתה לחזור לשם.

    אחלה אתר! אבל זה יהיה נהדר אם תוסיפי לכל הפוסטים שלך לינק לאתר של המקום.
    תודה :)

    היי מיכל, כל הפוסטים כוללים לינקים לכל המקומות המוזכרים בהם. הלינקים מופיעים בצבע בתוך הטקסט עצמו.