יום ראשון, חודש מאי, שנת 2002. ג'יילס סמית' וג'יימס פריסטלי, שני די ג'ייז מקומיים סי ליסט בקושי, עושים מסיבה בלופט נטוש במזרח לונדון. הם לא מדפיסים פליירים, לא תולים פוסטרים וגם לא מתעלקים על פורומים באינטרנט. הם נוברים במגדלי התקליטים העצומים שלהם, מתרכזים בבחירת מוסיקת האוס משכרת חושים, ומקווים שכמה חברים שקיבלו אס אם אס יבואו לאיזה שעה-תיים; בכל זאת, המסיבה נערכת ביום ראשון. גם במשך היום, גם בראשון!

עשר שנים קדימה ו- 'Secretsundaze' היא הכל חוץ ממסיבה סודית שנערכת ביום הפחות טוב של הוויקנד. מה היא כן? מותג האנדרגראונד הכי חזק בעיר, עם כרטיסים שנגמרים שבועות לפני, ליין-אפים מרשימים ומעניינים, לייבל שמוציא ריליסים מצליחים, סוכנות עתירת כשרונות מבטיחים ועם ג'יילס וג'יימס, שניים מהדי ג'ייז הכי מבוקשים בעיר – ובעולם.

עד כדי כך: הסופ”ש הנוכחי הוא חינגה אחת גדולה של מסיבות ואירועים שנערכים סביב קרנבל נוטינג היל, גיאוגרפית וקונספטואלית – אבל המסיבה הגדולה של הוויקנד הזה שייכת דווקא לשני הבחורים מהאיסט. 18 שמות, 17 שעות, 2 וניוז, עשרות שיחות שאליהן ה-מסיבה משתחלת, לא תמיד בהקשרים הרגילים.

התכנון המקורי מיקם את המסיבה בסופר-דופר-קלאב החדש והמרגש של לונדון, זה שהיה אמור להפוך לעיר כולה את הצורה; תכניות לחוד וזה, כי אירוע הפתיחה של London Pleasure Gardens נסגר ע”י המשטרה קצת אחרי שהתחיל “מטעמים בטיחותיים”. מי שאכל אותה היו המארגנים האומללים של Bloc Festival, שתיכננו לחנוך את המקום בעזרת ליין-אפ משוגע (סנופ דוג, ג’יימס בלייק, אורביטל, ריצ’י הוטין, מלא אחרים); מי שכמעט עשה במכנסיים למשמע החדשות היו ג’יילס וג’יימס, שחששו לגורל המסיבה הכי גדולה שלהם אבר.

“אני אשקר אם אגיד שזו לא היתה תקופה קשה”, אומר לי בתחילת השבוע ג’יילס. “איבדנו את הפיקדון ששילמנו לפלז’ר גארדנס, אבל משהו מעולה יצא מזה”. סמית’ ופריסטלי החליטו להעביר את המסיבה שלהם למקום אחר 24 שעות לפני שהגארדנס הצהירו על פשיטת רגל – ולא סתם מקום אחר, כי אם שניים מעולים: וניו ההופעות המלוטש Roundhouse והמועדון המיוחד Proud, שהיה פעם בית-חולים לסוסים (סימן קריאה) ועדיין כולל תאי אורוות צדדיים.

“ג’יימס ואני מדברים על הראונדהאוס כבר הרבה זמן", מעדכן סמית', "ובתחילת השנה הם פנו אלינו במקרה. זה וניו מהמם והעובדה שהוא לא משמש מועדון בדרך-כלל הופכת אותו לעוד יותר אטרקטיבי עבורינו. אנחנו מצפים בקוצר רוח גם למסיבה בראונדהאוס שנערכת במשך היום, וגם לזו של הלילה, ב- Proud, שנמצא חמש דקות משם”.

אז הלוקיישנים מושלמים אבל תכל’ס, עם ליין-אפ כזה, המסיבה של מחר היתה מתרוממת גם אם היו עורכים אותה בבית-ספר היסודי שלי (שום דבר לכתוב עליו): מת’יו הרברט, פור טט, לבון וינסנט, מוטור סיטי דראם אנסמבל, סוון וייסמן, W-ביזה, בן UFO, ברוד’ר, ארקיסט, יואנדאוואן, פוטומשין ועוד שמות וצלילים שמטלטלים את אג’נדת ההאוס והטקנו של סיקרטסאנדייז לכל מיני כיוונים אחרים.

“קראנו למסיבה הזו ‘סיקרטסאנדייז גו באנג!’ ולא רק ‘סיקרטסאנדייז’ כי זה קונספט חדש”, ג’יילס מספר, “כזה שאנחנו יכולים לפתח ולשחק איתו, להיות יצירתיים עם הליין-אפ. הוא מאוד מגוון הפעם והולך גם לכיוונים של בייס וגא’ראז’ בנוסף להאוס ולטקנו, אבל יש חוט מוסיקלי ברור שרץ לכל האורך שלו. אני חושב שזה ייצוג טוב של הטעם שלי ושלי ג’יימס במוזיקה. אנחנו ממש בעניין של הסאונד שמגיע מה- UK, ובאותו זמן, האומנים שמפיקים אותו נכנסים יותר לקטע של האוס קלאסי ולסאונד של הטקנו”.

מקרה בטוח של “הכינו את הכרטיסים מראש” אם אתם בעיר, או שתצטרכו לחכות מי יודע כמה זמן לביקור הבא של הצמד בארץ.