משולש, לא משולשת

באותה נחרצות ממזרית בה זימרו סולט נ’ פפה בתחילת הניינטיז שצריך לדבר על סקס, אני מזמזמת היום: בואו נדבר על סושי. בכל זאת, המעדן היפני הוא אחד מאבות המזון המרכזיים בתפריט שלי – שלוש פעמים בשבוע אנד קאונטינג – ולהתעלם ממנו כאן כמעט חודשיים זו פשוט שערוריה.

לונדון סושי

מזל טוב, הכנתי עוגת סושי לבד!

אז סושי. לונדון מפוצצת בסושי. לא תמיד זה היה ככה: הבעלים החוקיים שלי (הסבר: אני מאוד אוהבת חזיות, ועדיין, ‘בעלי’ מבאסת לי. בהעדר תחליף עדיף, בינתיים – אין ברירה אלא לתת בהפוכה) טוען שכשהוא הגיע לעיר, היא היתה שוממת מהבחינה הזו. שלפני עשור וחצי היו כמה סושיות ב- Brewer Street שבסוהו, וזהו (את זאת אני מחבבת פלוס, אם אתם באיזור). אין לי דרך לוודא את זה – בכל זאת, זה היה בשנת מינוס שש לספירה הפרטית שלי – אבל אני כן יודעת שאפילו מאז שאני הגעתי, מספר המסעדות היפניות בעיר טס למעלה. הייתי רוצה לחשוב שזה קשור להרגלי התזונה של הבריטים, להסיק שהם זוחלים לכיוונים בריאים יותר, אבל זו נראית לי תיאוריה מופרכת.

מספיק לראות את הבחירות הלאנצ’יות של הסיטי בוי הממוצע כדי לטאטא קצת הוכחות. סארני (=סנדוויץ’) בייקון עם קריספס במקום סלט. המבורגר עם צ’יפס וקולה, אפס ירקות. פאי בצקי כבד במילוי בקר. אני יכולה להמשיך עם הדוגמאות אבל ייגמרו הדפים באינטרנט וחוצמזה, אנחנו כאן כדי לדבר על הסושייה החדשה והמושלמת שנפתחה בסוהו לפני כמה שבועות, בתקווה לפתות את עובדי המשרדים בסביבה לנסות, בכל זאת, לאכול פחות שומן רווי.

סושי לונדון

הסושייה החדשה והמושלמת בפעולה

חוכמה קטנה, אבל עליי זה לגמרי עבד. דקה מהחנותקליטים ומטר מהמספרה, אני מנצלת כל הזדמנות ללכת ל- Yoobi, הטמאקריה הראשונה בעיר. טמאקריה כי היא מגישה רק קונוסי טמאקי (בעקרון. בתוספת תשלום יכינו לכם גם רול מאקי), או אולי בכלל כדאי לעברת לה ל’קונוסיה’, על משקל חומוסיה?

זה קונספט פופולרי בברזיל, מסתבר, שניקולאס וקרולינה נדלקו עליו; הדרך משם לספוט המצויין שלהם בחלק הכי שווה של סוהו לא היתה קצרה – אבל אוי כמה אני שמחה שהם פה. אני אוהבת הכל ב’יובי’: את המיתוג הנקי, הצבעוני, המדוייק; את העיצוב הגרפי היפיפה; את הריהוט המלוטש; את ה ס ו ש י המעולה. כבר כמה זמן שאני בתהליך הסווצ’ה ממאקי לטמאקי – יחס האורז לאצה בקונוסים עובד לי יותר טוב – ככה שאני בעד הגימיק שלהם; אבל לא רק הצורה מצטיינת פה.

מסעדות בלונדון

אגודל למעלה: לריהוט המלוטש

לונדון מסעדות

למיתוג המדוייק

אוכל בלונדון

לסושי המעולה

אצה קריספית טרייה, אורז נגיס במידה הנכונה, מילויים יצירתיים ומפתיעים – כל אלה עושים מהקונוסים של ‘יובי’ מטעמים מיוחדים. מה בתפריט: שלוש רמות (פשוט, ספיישל ודלוקס) ושלוש אפשרויות בכל רמה (צמחוני, סלמון וטונה), כלומר תשעה קונוסים סך-הכל. כל מה שניסיתי היה נהדר: קונוס טרטר טונה עם גוואקמולי, צלפים, עירית, חלפיניו, ליים ומלח ים; קונוס עגבניות מיובשות עם פילדלפיה, בזיליקום ושברירי קרוטונים; קונוס סלמון עם אבוקדו, עירית, קרוטונים, טוביקו שהושרה בתפוז ומיונז בטעם יוזו; קונוס אבוקדו ואספרגוס עם עלי תרד, מקלוני גזר ורוטב מיסו לבן.

לונדון אוכל

האפשרויות

מסעדת סושי לונדון

הצלחתי לבחור

הקונוסים של ‘יובי’ גדולים יחסית לקונוסים אחרים, וכמו שהם ממליצים על גבי לוח במרכז המסעדה, קונוס אחד מתאים כחטיף אבל שלושה קונוסים יפוצצו. משלמים בהתאם: לאנץ’ של קונוס או שניים לא יעלה הרבה, אם אוכלים יותר מזה, זו כבר נהיית ארוחה מושקעת למדי (שלא מתאימה כארוחת ערב גדולה; הם סוגרים בתשע).

מסעדות סושי בלונדון

כמה לאכול? כמה שיותר

אז ‘יובי’ הם עכשיו מקום ראשון מבחינתי ביפניות המהירות, ויהיו כאן עוד סושיות שוות מכל הסוגים בעתיד, אבל בינתיים – כמה לאווים בסימן קריאה: ‘היי סושי’ שהיו סבירים והדרדרו בשנה האחרונה משמעותית; רשת ‘יו סושי’ (אתם כבר יודעים שאם קוראים את הלוגו שלהם מימין לשמאל מקבלים את המילה ‘יפני’ בעברית?) עם המסוע המסתובב והריק; סושי מוכן בסופרמרקטים, להוציא את כדורי האורז הטעימים של מארקס אנד ספנסר.

מארקס אנד ספנסר

היחידים שצלחו. הכדורים של מארקס אנד ספארקס

Yoobi

38 Lexington Street, W1F 0LL

תגובות

רוצה לקבל אימייל כשיש תגובות חדשות לפוסט
רוצה לקבל אימייל כשיש פוסטים חדשים בבלוג
* שדה חובה (המייל לא יופיע בתגובה)

    אאוץ', איך בא לי סושי עכשיו כזה ורק כזה. כמה לונדון רחוקה.. איך הכיסא מבקש שאשב עליו, הירוק או האדום, איך ייקח לי שעה לפחות להחליט מה יהיה בקונוס שלי אבל לא אכפת לי אני אעמוד בצד ואעשה לי חושבים.
    את עושה לי שמח, ותאמיני לי זה ממש נחוץ עכשיו.

    נ.ב. תמונות נפלאות בעיקר החבר'ה עם הסושי ביד. וגם הבעלים החוקיים שלי, הכי בהפוכה והכי מוצלח ששמעתי עד כה.

    בקי, איזו תגובה מרוממת ומחממת! מקווה שלונדון לא תשאר רחוקה להרבה זמן…

    Don't forget Cafe Japan in golders green – maybe not so trendy anymore but still great sushi!

    רפאל – באמת? יש להם סושי סביר במקסימום. אני יכולה לחשוב על שלושים סושיות יותר מוצלחות בעשר שכונות יותר כיפיות… אבל כאמור, יהיו כאן עוד פוסטים על סושי בעתיד, זוהי לא סקירה כוללת אלא רק ההתחלה.

    וואו הלית, זה נראה ממש טוב, אני חייבת לבדוק! תודה! :)

    מרינה – את באמת חייבת. אני מכורה למקום הזה ברמת הפנטזיות הקשות באמצע היום… יושבת בטיוב ומפנטזת על קונוס, מתקלחת ומפנטזת על קונוס, מתקתקת על המחשב את השורה הזו ומפטנזת על קונוס

    איזה פוסט מקסים! נראה טעים ובא לי סושי בטירוף, ההוא עם העגבניות מיובשות ופילדלפיה מתאים לי בול (ד"א כשתבואי אני אקח אותך לבייגל השווה בעיר עם אותה הקומבינציה…)

    נ.ב. הקטע עם הלוגו של יו סושי גדול! מעולם לא שמתי לב…