נשימה עמוקה, אנחת רווחה, זעקת הקלה ואז צעקה: החורף נגמר! עוד חורף נגמר. עוד מעט זאת אומרת, אבל אני מפרגנת לעצמי את שאריות הצינה האחרונות ומשחררת כפתור במעיל. כל-כך ארוך וחשוך פה החורף הזה, שלרגעים נדמה שהוא כאן לנצח. גם עכשיו, כשחלונות הראווה מתלבשים קצר והמגזינים כבר לגמרי בביקיני, יש ימים שממש קשה לדמיין את זה.

נשימה עמוקה, אנחת רווחה, זעקת הקלה ואז צעקה: החורף נגמר!

ננסה בכל זאת: יום קיץ לונדוני, שמש בהירה, שמיים כחולים, עצים ירוקים, אני לובשת טי שירט, אבל איזו טי שירט אני לובשת? לא רוצה חתולים מחייכים, לא רוצה פרפרים מחייכים, לא רוצה שום דבר מחייך. או חמוד. או ורוד. רוצה טי שירט כמו שטי שירט צריכה להיות: בגזרה נונשלנטית אבל עדיין צמדמדה, עם אלמנט גרפי נועל אישונים אבל כזה שמאפשר לגג ריפלקס לנוע בחופשיות (סורי, ממש – אבל ממש – נמאס לי מחתולים. כמו שאפשר להבין).

למודת נסיון בגזרה, אני כבר יודעת: הישועה שלי בררנית. היא שוכנת ב’אמריקן אפרל’ אולי, ב’טופשופ’ אולי, ב’יוניקלו’ אולי. היי, הנה שלט מוזר של יוניקלו באמצע קינגסלנד רואוד! מה הוא עושה פה?

שלט מוזר של יוניקלו באמצע קינגסלנד רואוד! מה הוא עושה פה?

עוד מילה על ‘יוניקלו’, כי הבנתי שאין בארץ: רשת יפנית לפריטי לבוש בסיסיים שנותנת ל’גאפ’ וגם ל’אמריקן אפרל’ חזק באשכים. הבגדים שלהם גזורים טוב, תפורים טוב, עשויים מחומר טוב וחלקם גם נראים טוב. הטי שירטס שלהם בהחלט נראות טוב, גם החלקות וגם המודפסות. והנה כתוב על השלט הזה שיש להם חנות פופ-אפ רק לטי שירטס! והנה החנות ממש ליד!

חנות הפופ-אפ של 'יוניקלו'. לרוץ, הכי מהר

לא תכננתי להיכנס, אין לי זמן להיכנס. אני קופצת פנימה בכל זאת ולא מתחרטת: חנות ענקית וכולה טי שירטס מודפסות שהינדסו ל’יוניקלו’ מיטב המעצבים. הכל לימיטד אדישן ולא נמכר בסניפים הרגילים; זו חנות פופ-אפ קצרה במיוחד – עשרה ימים שננעלים בסופ”ש הקרוב.

'יוניקלו. הבגדים גזורים טוב, תפורים טוב ונראים טוב

אני מעמיסה שתי חתיכות מקסימות מאת לולו גינס, מעצבת תיקים שאני די מעריצה כבר כמה זמן, ומנסה גם את האקסטרה סמול של חולצת דיוויד בואי לבנים, אחת משלוש שעיצבו UGTP בהשראת ג’ננת הדיוויד בואי שאופפת את העיר (הפוסט. על. התערוכה. כבר. מגיע). כולן מושלמות – כולן בתיק.

החולצות המקסימות של לולו גינס. קישטה, חתול

חולצות דיוויד בואי של 'יוניקלו'. כולן בתיק

יש מסביב עוד פיתויים: האומן קית’ הרינג מגיש את ההדפסים המפורסמים שלו על גבי חולצות לבנות, מעצבת הטקסטיל סיליה ברטוול מציעה דוגמאות רפטטיביות בגווני גלידה עמוקים ויש גם קולקציות מיוחדות של הלו קיטי, אם טי וי, סנופי, קוקה קולה וזה, אבל לא בשביל זה אנחנו פה.

וביציאה: תיבת אוצרות עם מלאן סוכריות על מקל

עוד נקודה לטובתם: החנות שוכנת ב’הוקסטון גאלרי’, קופסה אורבנית תזזיתית שמארחת בכל פעם תערוכה או חנות אחרת. ‘יוניקלו’ עשו עבודה טובה גם בעיצוב של החלל; הרצפה מצופה בסטיקר אקטסרה לארג’, התקרה מפלישה שבבי קליפים, יש כמה מוטיבים עירוניים מתבקשים של תמרורים ורמזורים, יש תיבת אוצרות עם מלאן סוכריות על מקל שהמוכרת החמודה מציעה לשפוך ממנה קצת אל תוך השקית שלי. אני מסרבת בחיוך, ושואלת אם אפשר לקבל קצת שמש במקום סוכר; אני אובר-מוכנה לקיץ.