על מה ולימה

קצת לפני שההמבורגר הפושטי של רשתות השיווק נהיה פריט המזון המדובר בעיר – לא אומרים איכס על בשר סוס! – כולם פה טחנו על ואת המטבח הפרואני. כמו טרנדים קולינריים אחרים שהתפתחו בעיר בחודשים האחרונים, זה קרה פתאום ומהר – ומאפס מסעדות פרואניות טובות שיכולתם לספור כאן בתחילת 2012, נהיו עכשיו שלוש ממש מצויינות. לקח לי קצת זמן, אבל סוף סוף עשיתי וי על כולן, והנה הממצאים כולם.

ראשונה היינו ב- Ceviche. רק שנינו, באיזה ערב שישי מוקדם, בספונטן ובעיקר כדי לשתות. לסינריו הספציפי הזה, ’סביצ’ה’ היתה מושלמת: מיקום מדוגם באמצע סוהו, וייב תזזיתי של באר-מסעדה, מוזיקה דרום אמריקאית מובחרת (הבעלים הוא די ג’יי לטינו לשעבר), מנות יפיפיות, אלכוהול מצויין.

מסעדות בלונדון

'סביצ'ה'. מיקום מושלם, מנות יפיפיות, אלכוהול מצויין

דגמנו: סשימי דק-דק-דק מתובל במירין, סויה, צ’ילי לימון ומרינדה בשם ‘חלב נמרים’ (שכשמה לא היא – יש בה רק מיץ הדרים, בצל, רוטב דגים וכאלה. שום דבר שקשור בנמרים או בחלב); מנת קינואה עם עגבניות, אבוקדו, פול, כוסברה, ויניגרט וצ’ילי; עוגת תירס בשילוב גבינה מכסיקנית רכה. נישנשנו גם קאנצ’ה, גרעיני תירס פרואני ענקיים קלויים (= אובססיה חדשה) וצ’יפס מקסאווה שהוגש צמוד לרוטב גבינתי חרפרף.

אלכוהול לונדון

באר שלם של ’פיסקו’, ברנדי ענבים תוצרת פרו

שתינו גם בירות והיה ממש טעים וכיף – העיצוב והאווירה בהחלט עזרו (נו, הקירות שלהם מציגים, בין השאר, תקליטים ומכשירי רדיו ישנים). לא הספקנו: לנסות קצת ’פיסקו’, ברנדי ענבים תוצרת פרו, שמגיע בשלל טעמים וצבעים.

כמה שבועות אחרי זה לקחנו אורחי-עסקים משבדיה לארוחה ב- Tierra Peru, פרואנית ביתית באיזלינגטון. כבר סיפרתי כמה אני אוהבת את השכונה הישנה שלי – כל תירוץ קלוש להגיח אליה שוב מיד משתדרג לסיבה מספקת. ב’טיארה פרו’ אין אווירה ועיצוב מרשימים, והשירות קצת הרבה איטי – אולי כי היינו עשרה אנשים, ובכל זאת, יכלו להרים הילוך.

פרו

'טיארה פרו'. פרואנית ביתית אותנטית

בין סיפור אחד של האורחים השבדים על מסעות ציד בכפרים מושלגים לבין הסיפור השישי על, כן, מסעות ציד בכפרים מושלגים!, הוגשו לשולחן המון מנות מגונדרות. נדמה לי שהשבדים היו מעדיפים לנגוס בחתיכות אימתניות של בשר, כמו שעשינו בביקור הקודם שלהם – בכל זאת, ציידים – אבל הם לא התלוננו.

מסעדות בשר בלונדון

המנה שלי: עוף ברוטב אגוזי מלך שהוגש עם אורז ותפוחי אדמה

אחד מהם הזמין רצועות נתח בקר שהגיעו בתוספת בצלצלים, עגבניות, צ’יפס ואורז מאודה, מישהו אחר אכל ריזוטו מאכלי ים בסגנון פרואני עם אפונה, פלפלים, בשר, כורכום ורוטב אג’י אמרילו חריף; אני הלכתי על עוף ברוטב אגוזי מלך שהוגש עם אורז ותפוחי אדמה.

מסעדה פרואנית

ריזוטו מאכלי ים עם אפונה, פלפלים, בשר, כורכום ורוטב חריף

גם כאן דגמנו קאנצ’ה וחלקנו פתיחיות כמו ערימת פירה במילוי עוף ואגוזים ובתיבול שמן זית וליים. אה, וניסיתי פיסקו! בגרסת הפיסקו סאוור, כלומר עם ליים, חלבון מוקצף וקצת אנגוסטורה. נחמד, הפיסקו הזה – אבל לא מאוד רחוק מברנדי רגיל.

אוכל פרואני

רצועות בקר בתוספת בצלצלים, עגבניות, צ’יפס ואורז מאודה

את הפרק השלישי והאחרון, בינתיים, במסע הדרום אמריקאי שלנו השלמנו ממש עכשיו ב- Lima. לפי כל הסימנים, זו היתה אמורה להיות גולת הכותרת: עם עיקריות סביב ה- 20 פאונד וכתבות מהללות של מבקרי אוכל חשובים, היה ל’לימה’ הרבה מה להוכיח.

'לימה'. סביצ’ה קינואה בשני צבעים עם אבוקדו ורוטב חלב נמרים

'לימה'. סביצ’ה קינואה בשני צבעים עם אבוקדו ורוטב חלב נמרים

הפעם הגענו בליווי אורחים מגרמניה, והזמנו הכל מהכל: סביצ’ה קינואה בשני צבעים מקינואה שחורה, קינואה לבנה, אבוקדו ורוטב חלב נמרים (עלאק); אספרגוס עם תפוח אדמה כחול, ג’ינג’ר, עגבניות איכרים ושמן אגוזים; פילה הליבוט בשמן אבוקדו שהוגש לצד מאפה פלפלים ותירס; כתף טלה עם תפוח אדמה מיובש, ענבים לבנים, אפונה “משוגעת” (?) ורוטב פיסקו ועוד כמה מעדנים מושלמים שעברו היישר מהצלחת לפה.

מסעדת דגים בלונדון

פילה הליבוט בשמן אבוקדו לצד מאפה פלפלים ותירס

שתינו סיבוב של ‘קוואנטו דל דיאבלו’, קוקטייל על בסיס פיסקו בתיבול צ’ילי שמוגש גם עם תותים וקואנטרו, ואחרי זה גם יין – אז החשבון הגבוה שקיבלנו (220 פאונד) לא הפתיע במיוחד.

קוקטיילים בלונדון

‘קוואנטו דל דיאבלו’, קוקטייל פיסקו בתיבול צ’ילי עם תותים וקואנטרו

יש לי הרגשה שזה לא סוף הרומן שלי עם המטבח הדרום-אמריקאי המצויין הזה. כל המסעדות הפרואניות שדגמנו מציעות אוכל צבעוני, מעניין, בריא וכיפי – ’סביצ’ה’ בגרסה המתוחכמת והטרנדית, ’טיארה פרו’ הולכת על ביתיות מדוייקת, ‘לימה לימה’ (עכשיו עם שני סניפים, בקובנט גארדן ובפיצרוביה) עושה את זה אקלקטי ומענג. וטעים, כולן מגישות אוכל ממש טעים! אפילו יותר מבשר סוס.

תגובות

רוצה לקבל אימייל כשיש תגובות חדשות לפוסט
רוצה לקבל אימייל כשיש פוסטים חדשים בבלוג
* שדה חובה (המייל לא יופיע בתגובה)

    וואו, אני חייבת לנסות מסעדה פרואנית! את יודעת במקרה אם יש בארץ משהו דומה? אם לא, נראה לי שהחופשה הבאה שלי תהיה בלונדון….

    היי ורדרד, עד כמה שידוע לי, אין היום מסעדה פרואנית בארץ. זה לא מפתיע במיוחד, כי תל אביב אמנם מוצפת במסעדות יפניות ומזרחיות וקצת איטלקיות, אבל חוץ מזה אין הרבה מטבחים אחרים. וחבל…

    הלית יקירה, בתור תיירת קבועה בלונדון אולי סוף סוף מישהו יוכל להגיד לי איפה אפשר לאכול פיש אנד צ'יפס אמיתי אמיתי כזה שמגלגלים בתוך עיתון?? בכל חיפושיי לא מצאתי… אני לא מתכוונת לארוחה שמגישים כמעט בכל פאב אנגלי, אני מתכוונת למנה שקונים ברחוב – עטופה בנייר עיתון שמזליפים עליה חומץ. יאמי! לכבוד הביקור הבא שלי בלונדון אשמח אם תוכלי לומר לי היכן

    היי חגית, אז ככה – אין ברחוב אבל אני בטוחה שאת מתכוונת לחנויות פיש אנד צ'יפס מיוחדות (שאני מכנה ביני לבין עצמי "פישיות"), שם מגישים עם חומץ ונייר (עיתון או אחר) וכל זה.
    הנה שתיים שאני אוהבת במיוחד:
    George's Portobello Fish Bar
    Fish & Chips, 20 Berwick Street

    הליתוש יקרה, רשמתי בפניי את המלצותייך לפיש אנד צ'יפס. תודה על התשובה המהירה והמפורטת… שיהיה לך חג עצמאות שמח יקירה – שמרי על עצמך ושוב תודה!