פוסטים לפי תגית: חורף בלונדון

חד המולד בלונדון

כוכב מולד

ממשיכים בקאונטדאון לקראת האירוע הכי חשוב בלוח השנה הבריטי: חג המולד (אחריו ברשימה, הרבה מאחור: חופשת הקיץ השנתית). לונדון, שמתאוששת מהכריסמס במשך שלושה חודשים שלמים (ינואר עד מרץ) ומתכוננת לקראתו שלושה ארוכים אחרים (אוקטובר עד דצמבר), נמצאת עכשיו בשיא שגעת החורף השנתית שלה. זה אומר ספרינטים במורד אוקספורד סטריט במצוד אחר מתנות טיפשיות, קלחת בלדות-פונדו בכל תחנה ופינה וממוצע יומי של תשעים פעמים... המשך »
החלקה על הקרח

קר, מתקרר, קפוא

רגשות האשם האשכנזים לא יעצרו בי מלהודות: אני לא לא אוהבת את חג המולד. אוקיי, אני משכתבת: אני מתה על החג הכי נוצרי בלוח השנה, אפילו – או דווקא בגלל – שהוא הכי לא שלי. מסובבת את סליל הקסטה לאחור עם האצבע: מתישהו ביסודי לקחו אותנו לנצרת לטיול שנתי. היתה כנסייה, זה היה דצמבר, ואיכשהו יצא שגנבתי קצת קישוטי כריסמס מהעץ. כל-כך נשאו חן בעיני הכדורים העגולים-מושלמים האלה, וכל-כך פחדתי שהם לא יזדמנו לידיי... המשך »
קיו גארדנס

לילה בגן החשמל

אוברדוז אחרון של אורות כריסמס לפני שמפרידים ביני לבין כל הנוצץ לכמה חודשים ארוכים וחשוכים, והפעם מסוג אחר: תגידו שלום ל- Christmas at Kew, הוא המסלול המואר של ה- Kew Gardens, שמציע טיול לילי טריפי לגמרי. כדאי שזה יהיה שלום זריז במיוחד, ושתקנו כרטיסים להיום בערב בטאב הסמוך תוך כדי שאתם קוראים אותי מספרת לכם שמחר כבר יהיה מאוחר מדי, ושלא יהיה – ואז באמת תצטרכו להגיד שלום. מזדרזת עם הטקסט קדימה: הגנים הבוטניים... המשך »
עץ אשוח

אלף לילה

״תערבבי את המים שלו עם סוכר. אם לא עוזר, תנסי להמיס בהם קצת אספירין, זה יפתח לו את כל הצנרת. אה, ניסית? תסובבי אותו לצד השני. שתה משהו? אולי חם לו מדי? נו, ברור שכן – מהר תזיזי אותו מהרדיאטור! ובערב תוציאי אותו קצת לגינה״. זהו לא תמליל שיחה שניהלתי השבוע בענייני תינוקות (משוגעת! מי נותן לתינוקות אספירין) אם כי תמצית חילופי הדברים המרובים שנרשמו בשבוע האחרון בעניין עץ הכריסמס החדש שלי, הראשון אי-פעם, האמיתי... המשך »
מרק פו

מה, רק מרק: פו

לא מחשישות אותי הכותרות שמדברות על ״החורף הכי קר במאה שנים האחרונות!״, משתי סיבות עיקריות: האחת, הן זעקו באותו אופן בדיוק בשנה שעברה, ובזו שלפניה, ובזו שלפניה; השנייה – הנה לי עוד סיבה לשאוב פנימה מרקים אסייאתים מחממי גוף ונפש, אם נניח הייתי צריכה כזו (מאוד לא). והפעם במסגרת סדרת הפוסטים הלוהטת: המרק הויאטנמי המהולל Pho, שמבטאים ב-פה רפה ועם סיומת חולם חלשלושה מתמשכת. אם לסכם כבר עכשיו – מדובר במרק העדין... המשך »
תערוכות בלונדון

עלה עלה שעל העץ

בצער רב וביגון קודר-אפור-רטוב אני נאלצת להודיע על מותו המוחלט של קיץ ‏2014. כבר שבועיים שאלוהים (מי?!) משתינה עליי מלמעלה עם ממטרים משתנים וסביבות של 12 מעלות בלילה, וגם בלי להציץ בתחזית אני יודעת שזה לא הולך להשתנות. כלומר זה כן, לכיוון האפס מעלות, אז אולי עדיף ללטף את הטמפרטורה הדו-סיפרתית הסבירה בזהירות ולדבר אליה יפה יפה, שתשאר עוד קצת. וגם: כדאי להתסכל מסביב ולראות כמה הסתיו הלונדוני מ-המ-הם... המשך »
בלואו

משהו ללבוש

השבוע של ניו איר׳ס איב, מה שקוראים באמריקה סילבסטר, מה שקוראים בעברית תקינה ראש השנה האזרחית, הוא שבוע משונה במיוחד ברחובות הבירה. חצי לונדון בחופש מחוץ לעיר או ליבשת, החצי שנשאר מסתובב הלום האנגאובר בין סייל אחד למבצע שני – זה פלוס כמה תיירים שקנו טיסה זולה ועכשיו משלמים עליה ביוקר (והרי הזהרתי אתכם מראש שאין ב- 25 תחבורה ציבורית). יצר המרדנות הנצחי שלי קובע: גם הפעם כדאי לעשות בדיוק הפוך. לא ללכת למסיבות בניו איר׳ס איב... המשך »
מסעדה מלזית לונדון

מה, רק מרק: לקסה

הקיץ האנגלי – אני מתכוונת לאותם חמישה שבועות בשנה בהם אני מעיזה לשכוח בבית את הצעיפון – עומד להיגמר, ואיתו המיני-פיקניק הצהריימי בפארק והמגה-בארבי* של ימי ראשון אצלנו בגינה (* קיצור מאונגלז לברביקיו או, בעצם, למנגל). עוצרת, קוראת, משכתבת: הקיץ האנגלי כבר נגמר, לגמרי, בלי שהספקתי לשים לב ותוך כדי שאני מרוקנת ליטר ג’ל אלוורה על רגליים אדומות ששרפתי בביקור בארץ (ככה זה עור אירופאי חיוור = חשה עצמי אנגליה לשנייה... המשך »
מחזות זמר בלונדון

גשם של קיץ

דברים שהייתי מצפה מעצמי: להשתעמם בקלות, במיוחד אם אני כבר מכירה את השטאנץ; לרצות להחליט מה עושים, וכמה ומתי; לתעב כביסות, בטח של מצעים כבדים. הפתעות בחיים: אורחים שבאים לחופשת טורבו עירונית ומפריכים אמונות קדומות-כנראה על עצמי, או במילים אחרות – אין כמו להיות תיירת בעיר שלך. וללכת לאתרים תיירותים בפעם השלושים לפחות, ולכבס, ולעשות מה שהאורחים רוצים, ולכבס, ולראות עוד מחזמר (ולכבס. רחמים... המשך »