והפעם במסגרת ‘לונדון שלהם’, המדור בו מבקרים לונדונפילים ישראלים אחרים לפוסטים אורחים: אלעד בן אלול ממליץ על חגיגה מתוקה ועתירת קלוריות (לא, לא חנוכה) – פסטיבל השוקולד בסאות’ בנק
שוקולד אף פעם לא היה טאבו בבית שלנו. מגירת הממתקים במטבח של אמא מוקמה בגובה העיניים ותמיד היה אפשר לגשת ולנשנש חטיפי Milky Way וסוכריות Quality Street. בכל פעם שחזרה מלונדון, אמא היתה מביאה איתה אספקה של מיטב השוקולדים וממלאת את המגירה, שהתפרסמה בקרב חבריי לכיתה כ"מגירת ההפתעות". הפריצות הזו טמנה בחובה יתרון אחד וחיסרון אחד. היתרון: תמיד היה לי שוקולד. החיסרון: שוקולד בשבילי הוא לא תענוג נחשק אלא הרגל יומיומי חסר ייחוד.

פולי קקאו. תענוג נחשק או הרגל יומיומי חסר ייחוד?
ובכל זאת, בדרך לפסטיבל השוקולד של לונדון, שנערך בסופ”ש הנוכחי בסאות’ בנק (היום, רוצו, הוא יומו האחרון), תהיתי אם אצליח לשמור על פוקר פייס מול הדוכנים עמוסי הקלוריות המתוקות או שאכנע לפיתוי המתוק ואתן לפולי הקקאו להשתלט עליי.
זוהי הפעם התשיעית שפסטיבל השוקולד של לונדון מארח אמני שוקולד ייחודיים, שפים ויצרני שוקולד בוטיקיים במטרה לסמן את לונדון כבירת השוקולד של אירופה. הפסטיבל הוקם ומנוהל על ידי יעל רוז (כבוד) ועתיד להגיע גם לארץ בשנה הבאה.

פסטיבל השוקולד בסאות' בנק. הפיתוי המתוק משתלט
אם מצליחים להבליג על הקור המכאיב ששורר בלונדון בשבוע האחרון, הביקור בפסטיבל השוקולד – בשילוב עם טיול על שפת התמז ואולי ארוחת צהריים במסעדה טובה – הוא בהחלט אימון מהנה לבלוטות הטעם ומקום מפגש עם אנשים נחמדים בעלי תחומי עניין משותפים (טוב, רק אחד. שוקולד).

אימון מהנה לבלוטות הטעם, למרות הקור
בין עשרות הדוכנים המתוקים, בלט לטובה זה של חברת רוקוקו, המייצרת שוקולדים אורגניים יוקרתיים ומתמקדת בעיצוב התהליך הליניארי של טעימת השוקולד, כלומר מה טועמים קודם ואיזה טעם נשאר בסוף. דוגמה מעולה וטעימה: שוקולד הקרמל המלוח שלהם, שמתעקש על טעם לוואי מלוח, שנשאר בפה בסוף הביס ולא בתחילתו.

שוקולדים אורגניים יוקרתיים, חפיסות שוקולד בטעמים מפתיעים ועוד
עוד מומלץ לטעום את השוקולדים המדהימים של Paul A Young, שמשלב רכיבים מפתיעים כמו עלי זהב העשווים מלבונה יחד עם לבנדר. לעומת זאת, בוטיק האפייה Pistachio Rose, שמצוות תבלינים הודיים למאפי שוקולד לכדי לחם נאן מתקתק, הוא גימיק די מאכזב, לטעמי.

גם זה גימיק: זר פרחים משוקולד
בולטת במיוחד הייתה תשומת ליבם של יצרני השוקולד לעיצוב החפיסות, לחפיסות השוקולד של Chocolate and Love, למשל, מהודרות בתמונות של כלבים המחופשים לכוכבים אייקונים כמו אודרי הפבורן ומייקל ג'קסון.

החפיסות החדשות: מידות שמחפשות פשרה בין נשנוש לקינוח
יש בפסטיבל גם מעדני שוקולד קלאסים יותר כמו צ'ורוס (מקלות בצק עם סוכר וקינמון שמוגשים לצד רוטב שוקולד חם(, עוגות באותיות המרכיבות שמות וברכות או – כמה פשוט ככה יעיל – משקאה שוקו חם.

אמנות, טכניקה, עיצוב והרבה שוקולד
אין ספק שהשוקולד שמביא הפסטיבל לוקח את מגירת השוקולדים של אמא לגבהים אחרים ומחשיב את האמנות, הטכניקה, העיצוב ובחירת הטעמים שכרוכים בהכנת המעדן למלאכה שאינה מביישת מבשלת וויסקי סקוטית או יקב צרפתי. מעניין יהיה לגלות איך ייראה הפסטיבל בגרסתו הישראלית – ואיזה סודות השוקולטיירים הישראלים מתכננים לחשוף בפברואר הקרוב. מה שבטוח זה, שיהיה שם יותר חם.
אלעד בן אלול, מייסד The Album People, גר בלונדון מ- 2008
פריק של שוקולד
הייתי פריק של שוקולד כל חיי מאז ילדותי עד שגיליתי מה הנזק הבלתי הפיך של חלב פרה למערכות הגוף. כל מה שקשור לשוקולד מבוסס חלב, גבינות, יוגורטים וכיוצא בזה בבחינת מיאוס… לא נוגע בזה יותר.. נו, והעולם סובב..
הלית
היי, תגובה מפתיעה – לטובה. בעיקר כי אני מוצאת שבדרך-כלל, אין בארץ שום מודעות לנושא, בטח בגלל הקמפיינים הנוראיים ההם של "בשבילו זה דני, בשבילך חלב". רק היום ניסיתי לשכנע אמא אהובה אחת לחתוך את המעדנים האלה מהתפריט של הקטנים. לא הלך לי. באנגליה, לעומת זאת, כמעט ולא צורכים מוצרי חלב. למעט שוקולד, מדי פעם…