‘יאוצ'ה’ חוגגת עשור, והטלפון להזמנות מוקדמות עדיין לא מפסיק לצלצל. אלן יאו, המסעדן והאגדה שמאחורי ‘וואגאמאמא’, ‘בוסאבה’ ו’האקאסאן’, מהמסעדות המבריקות והחדשניות של השנים האחרונות, ממשיך להפעיל ללונדונרים את בלוטות הטעם, גם אם הם לא ממש בטוחים מה שם קורה שם.

יאוצ'ה. הטלפון להזמנות מוקדמות עדיין לא מפסיק לצלצל

תעתוע היא בטח אחת ממילות המפתח כאן: החלל שעיצב כריסטיאן ליאגרה מסתורי ועתידני מצד אחד, מסורתי ופתוח (בסגנון בית תה בטאיוואן) מנגד; חשוך ואינטימי – אבל עם חלון כמעט שקפקף למטבח. גם הקונספט לוקח הכל מהכל. המנהג הקנטונזי של אכילת דים סאם אחר-הצהריים הופך ב'יאוצ'ה’ לתפריט שלם שמוגש כל היום, לצד עשרות סוגי תה מסין ומהודו, ובופה קינוחים צרפתי עמוס מקרוּנים ושוקולדים. ‘פרנקו-אסייאתי’, הם קוראים לזה; מישלן, מצידו, הלך על תיוג פשוט יותר: כוכב אחד.

מטבח פרנקו-אסייאתי שמציע דים סאם כל היום

שווה לבקר פה בכל שעה ביום, לכל מטרה. תה ומקרוּן בודד בבוקר, קצת דים סאם ותה בצהריים, הרבה דים סאם וקוקטיילים ומקרוּנים ושוקולדים ותה בערב.

קצת ממה שמחכה בסוף הארוחה. רגע, אמרנו בסוף

הפעם הלכנו על האופציה האחרונה, והזמנו שבע מנות דים סאם לשניים – חלק מטוגנות, חלק מאודות וחלק אפויות. מה לעשות, המטוגנות ניצחו: ברווז צלוי עם דלעת וצנוברים (5.50 פאונד) ורול בטטה במעטפת איטריות דקות ופריכות (6.50 פאונד, חוסלה שנייה אחרי שצולמה) הן מנות שלא כדאי לוותר עליהן.

ניצחה: מנת רול בטטה במעטפת איטריות דקות ופריכות

שתינו גם בקבוק סאקה חם (כן, גדול. כן, שלם. חזירים) ושני קוקטיילים (מרטיני, לא זוכרת איזה. רוברט פארקר אני לא) וקינחנו ב’פאגודה’, ערימת שוקולד מסממת עם קרמל מתובל, אגוזי לוז קלויים ואגס, 8 פאונד.

ערימת שוקולד מסממת עם קרמל מתובל, אגוזי לוז קלויים ואגס

החשבון יצא קצת פחות ממאייה כולל טיפ שזה, בעצם, רבע אייפד (המדד החדש בבורסה), וזה בסדר גמור אם חוגגים אירוע – או את יום שלישי הבא, מבחינתי.