חגים – אני טוענת, אתם יכולים להתווכח – כדאי לחגוג. החשיבה המנחה היא שאם יש סיבה למסיבה, למה לא להעיף את הווליום, לגזור את הרחבה, לדרוך על הבלונים? כל חג הוא חג קביל, לצורך העניין, ולראייה, חגגתי את ט”ו בשבט (במשך שבועיים. טעים), ציינתי את פנקייק דיי (אתמול. היה קשה) ואני כבר מתכננת על סיינט פטריק דיי (17 במרץ פלוס יום שבתון מזוגזג אחריו). האלווין? בטח חוגגת. ראמאדן? ברינג איט און. ולנטיין דיי? בארור.

פנקייק דיי. היה קשה

זכרונות מתוקים מיום אהבה מעולה אחד דוחקים בי להמליץ על בילוי זוגי ב- Porchester Spa. לא כי הוא הספא הכי משוכלל או פנסי שיש בלונדון – את המשבצת הזו ממלא הספא של מלון ‘סאנדרסון’, למשל – כי הוא נפתח ב-1929 ונחשב למתקן הספא עתיק בעיר, וככזה, הוא אווירתי במיוחד (וגם לא יקר. בכל זאת, בחורימים: כדאי להאתרגן גם על מתנה).

'פורצ'סטר ספא'. אווירתי במיוחד

כבר בכניסה למבנה הענק מרגישים את האנרגיות האורבניות שוקעות למטה, מובסות. טיול עצל בין שני חדרי סאונה יבשים בסגנון רוסי, שלוש סאונות בסגנון טורקי וסאונת עץ פינית מאשש את השמועה: מסתמנת רגיעה. לאאאא! הצווחה מוגשת בחסות בריכת מי הקרח, שמבריחה אותנו לאיזור הקפה. מגישים שם גם סלטים וסנדוויצ’ים אבל אנחנו מסתפקים בתה אנגלי חזק ומתוק.

קשתות ופיתוחים ובכלל עיצוב מקסים

אנחנו יכולים לעצור בשלב הזה ולצאת מפס הייצור הFלאפי והמענג של ‘פורצ’סטר’ נינוחים למדי, אבל אנחנו הולכים על הפול מונטי והלאה וקדימה – אל שניים משלושת חדרי הטיפולים. אנחנו מתלבטים בין טיפולים קלאסיים כמו מסאז’ ראש הודי, עיסוי באבנים חמות או רייקי ושוקלים גם איזה סקראב, יש שם לפחות עשרה סוגים (נקרא טוב: סקראב סוכר חום מלטש, 30 פאונד). בסוף אנחנו מחליטים להקשיב לקבועה במקום שנשבעת בנפלאות ’ריטואל החמאם המרוקאי’ (75 פאונד כי זה לוקח שעה שלמה).

בכניסה לחדרי הטיפולים. הספא העתיק בעיר

נדמה לי שזה כלל: אמבטית אדים ריחנית, שפשוף של הגוף בסבון מזיתים שחורים ואקליפטוס, מסכת גוף מינרלית ואז גם מסאז’ וחצי נמנום. בועיות המחשבה שלי: אולי נבנה ג’קוזי בצורת לב באמצע הבית? בועיות המחשבה שלו: שנלך לשווארמה באדג’וור רואוד אחרי זה?

המדרגות לבריכת מי הקרח. אפשר בצורת לב?

מציינת גם שהכניסה לזוג של גבר-אישה אפשרית רק בימי ראשון (בשאר הימים אתם או נשים או גברים), ושנהיה לי חשק לחזור לשם גם השנה.