האביזר הכי אופנתי בחורף האחרון בעיר הוא לא מגפי פיפ טואו (סטייל 2010) וגם לא כובע פאייטים בוהק (הכי 07); הוא לא חגורה עבה או דקה (מתי לא) ולא מקל שתוקעים בשיער (מתי כן?!). הוא מגיע בילט-אין, מוכן, מזומן – למעשה, כבר יש לך אותו.

ציפורניים, גבירותיי (גם רבותיי, למתקדמים), הן הפריט הנחוץ להשלמת כל הופעה, או יותר נכון – לעשיית כל הופעה. עם שמלת ערב, עם ג'ינס וטי, עם סמרטוטי ג'וגינג, עם כלום ושום דבר, הציפורניים הן שממתגות אותך היום בסולם הפאשוניסטות. ציפורניים עירומות דוחפות אותך הכי למטה שאפשר; פרנץ' מקפיץ אותך שלבלב אחד למעלה; לק צבעוני עוד שלב, ואם את עוטה מינקס – לשנן יפה את המושג – חייכי, את בראש המצעד.

מינקס הן מדבקות מיוחדות שמוצמדות לציפורן בלחץ וחום, בלי זמן המתנה לייבוש ועם המון אופציות לדוגמאות גרפיות, ציוריות או מבריקות מהפנטות – מה שהפך אותן מיד ללהיט מטורף. הכי שוות המתכתיות – שש פעמים ‘וואו!’ בדקה על בטוח.

לא נתפסות בלי: ליידי גאגא, ריאנה, לילי אלן וכמה מאות אלפי לונדוניות שרצות למניקוריסטית שלהן תוך שהן מנפנפות בידיהן (נטולות הצבע) בהיסטריה. גם אני עשיתי את זה; תור מראש עם קרול האלופה במספרה של דניאל גאלווין, חצי שעה, 39 פאונד, חמישה עד שמונה ימים של עולז טהור.

פורסם לראשונה בטור שלי במגזין ”את” של “מעריב”