מישהו חכם אמר פעם ש"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים”. אני אומרת שאם כבר יש כבר – אז היא בכלל 'נמצאת’, אבל עקרונית יש כאן הסכמה – שהרי כל בגד יכול להיראות מיליון פאונד עם קצת אקססוריז שווים בפינות, ולא תמיד זו החגורה או הצמיד שנושאים בחובת המהפך.
קחו למשל, זוג גרביים. במקור, פריט לבוש משני ופונקציונלי שתפקידו לספוג זיעה והיום אבזר אופנה עם חשיבות אקוטית כמעט; גרבים עם הדפס גרוע יפילו את המיו מיו הכי מדהימות בעולם, וכאלה מהבד הנכון בצבע המדוייק ישדרגו את הטייטס-שתים-עשרה-שקל-בכרמל פלאים. כאלה שנקנו ב- Tabio יעשו יותר מזה, ויוסיפו לשדרוג גם קריאות התפעלות.
‘טאביו’ מייצרים גרביים בטכנולוגיה יפנית מושקעת (‘טאבי’, ביפנית = גרב), שפותחה ב-1968 והפכה מאז להצלחה כלל-עולמית. יממה בתוך הגרביים של טאביו תרגיש מלטפת ונעימה, אבל לא איכויות החוט, ש’טאביו’ אוהבים כל-כך להתפאר בהן, הן מה שיעשה לכם את זה.
הגרביים של ‘טאביו’ הן לא סתם שפופרות בד משעממות ומצ’וקמקות. הן אקססורי מעוצב ונחשק, שבוחרים בקפידה רבה בביקור העונתי הקבוע בסניף העדיף שבקובנט גארדן, ועונדים כמו תכשיט – גם בקיץ.
יש מיקרו-גרביים בחיתוכים משונים ומקסימים לנעלי עקב (12-22 פאונד), יש גרבי מלמלה שקופות שלובשים עם נעלי סירה (14 פאונד), יש סרטי קרסול נוצצים עם תחרה (כמו זה שאני לובשת בתמונה בעמוד הבית, עלה לי 12 פאונד – לכם יעלה עכשיו רק 3), יש מבחר עצום של הטייטס הכי יפים ביקום (כלומר ‘לגינגס’. כשאומרים פה ‘טייטס’ מתכוונים לגרבונים) ויש עוד ועוד ועוד. כבר שמתם לב; המחירים רחוקים מלהיות זולים, אבל וואלק, גם התוצאה.
טובה גרטנר
בשבוע שעבר חזרתי מיפן, זה הדבר היחיד שקניתי. לדעתי גרביים זה חגיגה, קל להחליף גרביים יותר מנעלים, אני חולת גרביים!!! אטוס ללונדון, יותר קרוב מיפן…
הלית
טובה, זו לגמרי מחלה שווה. תארי לעצמך שהיית חולת תיקי לואי ויטון (אהמ, בהנחה שאת לא) – סל התרופות שלך היה מתייקר בעשרות אלפי אחוזים. אבל היי, היית ביפן וקנית רק נעליים?? איך??מצדיעה!