פוסטים לפי שכונה: Shoreditch High Street

תקליטים לונדון

יום שלישי, את יודעת

ניצלנו! אני ניצלתי, אתם ניצלתם, אתן ניצלתן, כולנו ניצלנו. ישו חגג עוד יום הולדת בהצלחה מרובה (וול, לא ידוע לי על אף אחד שנחנק ממינס פאיי) ועכשיו אפשר להתרכז בספירה לאחור הגדולה הבאה: זו שתרפרש את הסיומת של התאריך ככה שכולנו נטעה בחשבוניות בערך שבעה חודשים, ואז, עד שנפנים שכבר 2015, נצטרך להתרגל מחדש לתאריך הפסיכי גם ככה + עוד אחד. כן, הכוונה היא לניו איר׳ס איב, סילבסטר בשביל האמריקאים, ראש השנה הלועזית בשביל קלדניות... המשך »
Somerset House

קיץ מהסרטים

לונדון, ממש כמו בסיפור על דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד, היא יצור דו-פרצופי בלתי צפוי. בחודשי החורף הארוכים היא מחמיצה פנים, מוציאה לשון ומסובבת עורף קשוח אל מול מיליוני נתיניה האומללים; ימי קיץ חמימים, לעומת זאת, יימצאו אותה מחייכת מאוזן לאוזן, חושפת שורות נוצצות של שיניים צחורות ועושה עם הידיים את ה’מובוט’ (הטיפשי! שמישהו יגיד את זה בקול רם) של מו פארה. מה משני התרחישים יקרה מתי קצת קשה לחזות; עונות השנה הן עסק נזיל באיים... המשך »
נהר התמזה

קיץ בלונדון: יום שני

המדריך השלם לחופשת קיץ אנטי-בנאלית בלונדון מאת 'בלונדון יש' ו'אל על', במסגרתו מתפרסם השבוע מדי יום מסלול מלא של מקומות ורעיונות מובחרים לבילויים לונדונים בעונה הכי נעימה בלוח השנה האנגלי – וכאלה שיהפכו כל ביקור בבירה האנגלית לטיול שווה במיוחד בעיר הטובה בעולם. היום במסלול: אמנות רחוב גועשת במזרח העיר / בית הקפה הכי כיפי בעיר / לוייתן ענק שנסחף אל גדות התמז / מסעדה טעימה שהיא גם מוזיאון, בעצם / באר קריוקי עם חדרים פרטיים... המשך »
לונדון אמנות

לונדון שלהם: דידי

הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי ללונדון היה לטוס לאיזור האיסט אנד מצויידת במצלמה. ידעתי שהאזור מזוהה עם הסצנה, אבל כלום לא הכין אותי למסה הזאת; מתתי והגעתי לגן העדן של אוהבי אמנות הרחוב. הכמות האדירה של אמנות הרחוב ששטפה אותי ברחובות של שורדיץ', בריק ליין, דולסטון, הוקסטון והאיסט אנד כולו הבהירה לי סופית: מה שייצג פעם את תרבות האנדרגראונד, הפך להיות מיינסטרים. בכל פינה סיורים מודרכים, אנשים עם מצלמות... המשך »
Duck & Waffle

ברווזים, בואו

די, מספיק. אני לא רוצה לאכול יותר במסעדות. עזבו לא רוצה, אני פשוט לא מסוגלת. כן, זה נחמד, וכן, זה לפעמים טעים, אבל די, מספיק. בין המנה הראשונה למנה השנייה לתוספת למנה האחרונה של המסעדה התשעים ומשהו השנה (הנחה מעורפלת. מחקרים קובעים: עודפי מלח פוגעים לא רק בראייה, אלא גם בראיית החשבון), קצת מתחיל לדגדג לי בריפלקס. לא שזו אשמתינו. הו, לא. נסענו לחו”ל. ואז נסענו שוב. ושוב. ואלה היו נסיעות עסקים, עם אנשים שלקחו אותנו... המשך »
לונדון קניות

הכי שירט

נשימה עמוקה, אנחת רווחה, זעקת הקלה ואז צעקה: החורף נגמר! עוד חורף נגמר. עוד מעט זאת אומרת, אבל אני מפרגנת לעצמי את שאריות הצינה האחרונות ומשחררת כפתור במעיל. כל-כך ארוך וחשוך פה החורף הזה, שלרגעים נדמה שהוא כאן לנצח. גם עכשיו, כשחלונות הראווה מתלבשים קצר והמגזינים כבר לגמרי בביקיני, יש ימים שממש קשה לדמיין את זה. ננסה בכל זאת: יום קיץ לונדוני, שמש בהירה, שמיים כחולים, עצים ירוקים, אני לובשת טי שירט, אבל איזו... המשך »

פסטי, פסטי, פסטיבאר

עונת הפסטיבלים השנתית היא מבצע הוא תובעני וחסר רחמים. גם מי שיש לו כרטיס מועדון חבר מתקשה שלא לפספס קצת מהאירועים השווים של הקיץ – חלק מהתאריכים, איזו חוצפה, חופפים! – וככה יוצא לפעמים שצריך לוותר פה ושם. אירוע אחד שפחות כדאי לפספס הוא “The Big Chill”, פסטיבל אלקטרוניקה וצ'יל אאוט, שתמיד מספק אווירה מעולה וקהל איכותי ובוגר – אלא אם מארגני הפסטיבל מחליטים לעשות אחורה פנה ולבטל אותו השנה "בגלל האולימפיאדה"... המשך »