פוסטים לפי תגית: פתוח מאוחר

ריג'נטס פארק

קיץ בלונדון: יום שבת

המדריך השלם לחופשת קיץ אנטי-בנאלית בלונדון מאת 'בלונדון יש' ו'אל על', במסגרתו מתפרסם השבוע מדי יום מסלול מלא של מקומות ורעיונות מובחרים לבילויים לונדונים – וכאלה שיהפכו כל ביקור בבירה האנגלית לטיול שווה במיוחד בעיר הטובה בעולם. היום במסלול: ביקור בשוק העתיקות הסודי והקסום של אלפי / תלבושות אקסטרווגנזיות במצעד הגאווה הצבעוני / הפארק האלגנטי ביותר בעיר: טיול בסירת פדלים / מסיבת פיג’מות דקדנטית למבוגרים במוזיאון הטבע... המשך »
לונדון בורו מרקט

קיץ בלונדון: יום חמישי

המדריך לחופשת קיץ אנטי-בנאלית בלונדון מאת 'בלונדון יש' ו'אל על', במסגרתו מתפרסם השבוע מדי יום מסלול מלא של רעיונות מובחרים לבילויים לונדונים – וכאלה שיהפכו כל ביקור בבירה האנגלית לטיול שווה במיוחד בעיר הטובה בעולם. היום במסלול: תצפות מהקומה ה- 72 שךבניין השארד החדש / שוק אוכל שכולו חוויה גסטרונומית מעוררת חושים / ‘ויוה פוראבר’, מחזמר המבוסס על שירי הספייס גירלז / מסעדה הודית מודרנית עם תפריט ססגוני ואווירה עדכנית... המשך »
פיצה בלונדון

פיצה מקפיצה

 סצנה קבועה בחדר ההלבשה של ‘בלונדון יש’ מעמידה אותי במרכז קונפליקט רפטטיבי-כבר, במהלכו אני מתחילה לספר למקורב מקומי מתחלף על המקום החדש והמעולה שאני אוהבת – רק כדי להספיק חצי משפט, ואז להתחרש. “לא!”, זועק המקורב המתחלף. “את לא כותבת על זה בבלוג!”. אני מחייכת, גם כשזה קורה וגם עכשיו – כי כיף לי לדעת שיש ל'בלונדון יש' תהודה דה דה, כי אני מבינה את האגו המקומי ששואף להשאיר מקומות שווים בסוד... המשך »
Duck & Waffle

ברווזים, בואו

די, מספיק. אני לא רוצה לאכול יותר במסעדות. עזבו לא רוצה, אני פשוט לא מסוגלת. כן, זה נחמד, וכן, זה לפעמים טעים, אבל די, מספיק. בין המנה הראשונה למנה השנייה לתוספת למנה האחרונה של המסעדה התשעים ומשהו השנה (הנחה מעורפלת. מחקרים קובעים: עודפי מלח פוגעים לא רק בראייה, אלא גם בראיית החשבון), קצת מתחיל לדגדג לי בריפלקס. לא שזו אשמתינו. הו, לא. נסענו לחו”ל. ואז נסענו שוב. ושוב. ואלה היו נסיעות עסקים, עם אנשים שלקחו אותנו... המשך »
בארים בלונדון

אם שותים

פעם שאלו את קייט מוס איך, אם בכלל, היא שורדת את מקצוע הדוגמנות במשך קרוב לעשור. "אני לא", היא מיהרה לתקן, "אני פשוט שיכורה. כבר עשור שלם שאני שיכורה". אדפטציה קלה של מהות התכנים, לוח הזמנים, מנת המשקל ומנת המשכל (אני מקווה), ואני יכולה לשים את עצמי בנעלי הסטילטוז הגבוהות של קייט היפה. עד כדי כך שמצאתי את עצמי מצטטת אותה השבוע, בניסיון להסביר לחברים שביקרו בממלכה איך ולמה ומתי ומתי לא – “מה זאת אומרת אין... המשך »

צ’ייסר על תנאי

כמו שהם מתים על ימים בהירים, הלונדונרים אוהבים את סופי-השבוע שלהם. “מה עשית בוויקנד שעבר” ו-“מה התכניות שלך לוויקנד הקרוב” הן שתי קלישאות סמול-טוק חרוכות היטב; עד כדי כך, שלפעמים נדמה שאמצע השבוע הוא סתם תוספת מיותרת ללוח השנה האנגלי. ככה קורה ששעותיו האחרונות של שישי מלוהקות גם הן לסופ"ש, עם פחיות בירה ובקבוקי יין שנפתחים בעבודה לשחרור האווירה, וכמה נוספים בפאב הסמוך עם חברים קצת אחרי זה. התוצאה צפופה במיוחד... המשך »