פוסטים לפי תגית: תמז

ליטל וניס לונדון

אותו קאנאל

ממש כמו כאב שיניים דוקרני, גם מזג האוויר הוא עניין אבסולוטי. כשהוא קר ואכזר, קשה לדמיין איך פעם, בקיץ, צעדת באותם הרחובות ממש בחצאית קצרה ובהונות חשופים, וכשהוא חמים ונעים, בלתי-אפשרי לחשוב על אוזניים קפואות וכפפות מסורבלות שעוזרות בערך לכלום. גם ממש לא כדאי; השמיים ההפכפכים עשויים להטיס אותך מארץ עוץ בהירת הימים לטקסס האפרפרה בכל רגע נתון, אז עדיף לאמץ את הרגע ולהתנפל – במיידי – על כל מתחם פתוח עם קירבה למים... המשך »
Duck & Waffle

ברווזים, בואו

די, מספיק. אני לא רוצה לאכול יותר במסעדות. עזבו לא רוצה, אני פשוט לא מסוגלת. כן, זה נחמד, וכן, זה לפעמים טעים, אבל די, מספיק. בין המנה הראשונה למנה השנייה לתוספת למנה האחרונה של המסעדה התשעים ומשהו השנה (הנחה מעורפלת. מחקרים קובעים: עודפי מלח פוגעים לא רק בראייה, אלא גם בראיית החשבון), קצת מתחיל לדגדג לי בריפלקס. לא שזו אשמתינו. הו, לא. נסענו לחו”ל. ואז נסענו שוב. ושוב. ואלה היו נסיעות עסקים, עם אנשים שלקחו אותנו... המשך »
Thames Festival

זה נהיה בסוף הקיץ

“את באמת מעוניינת לדבר על מזג-האוויר?!”, מתריס ביל מארי במלצרית ההמומה ב- 'גראונדהוג דיי' אחרי קשקוש מזג-אוויר מיותר, והתגובה הנבוכה לא מאחרת להגיע. מעבירים את הלוקיישן מפנקסטוני האמריקאית למקבילה הבריטית שלה (סאות’אנד און סי? פרבר בליברפול? כל מקום בוויילס?), ומארי ההמום חוטף מהמלצרית הנלהבת “יססס!!!” מחריש אוזניים. זה לא מצחיק. הבריטים באמת אוהבים לקשקש על טמפרטורות, להגג על אחוזי לחות, לצקצק... המשך »