פוסטים לפי תגית: פסטיבלים בלונדון

Notting Hill Carnival

יש לי ארץ אירופית יפה

יד על הלב: נוטינג היל קרניבל הוא תחנה מרכזית עד מאוד בסיפור האהבה שלי עם לונדון. יד שנייה על הבטן: יש התרגשות, עדיין, כל שנה מחדש, וגם הפעם (זה כבר מעבר לעשר אז נהייה קצת מביך לספור). אל הקרנבל הראשון שלי נקלעתי חצי בטעות. הוטסתי לכאן קצרצרות עבור ראיון (עם אול סיינטס? נדמה לי), היו לי כמה שעות פנויות, הייתי חייבת לבדוק על מה כל הרעש. כבר ביציאה מהטיוב הבנתי: זו אכן ‘מסיבת הרחוב הגדולה באירופה’, ואין לי שום צ’אנס להיחלץ מפה בזמן כדי לתפוס את הטיסה... המשך »
ליטל וניס לונדון

אותו קאנאל

ממש כמו כאב שיניים דוקרני, גם מזג האוויר הוא עניין אבסולוטי. כשהוא קר ואכזר, קשה לדמיין איך פעם, בקיץ, צעדת באותם הרחובות ממש בחצאית קצרה ובהונות חשופים, וכשהוא חמים ונעים, בלתי-אפשרי לחשוב על אוזניים קפואות וכפפות מסורבלות שעוזרות בערך לכלום. גם ממש לא כדאי; השמיים ההפכפכים עשויים להטיס אותך מארץ עוץ בהירת הימים לטקסס האפרפרה בכל רגע נתון, אז עדיף לאמץ את הרגע ולהתנפל – במיידי – על כל מתחם פתוח עם קירבה למים... המשך »
שוקולד בלונדון

לונדון שלהם: אלעד

שוקולד אף פעם לא היה טאבו בבית שלנו. מגירת הממתקים במטבח של אמא מוקמה בגובה העיניים ותמיד היה אפשר לגשת ולנשנש חטיפי Milky Way וסוכריות Quality Street. בכל פעם שחזרה מלונדון, אמא היתה מביאה איתה אספקה של מיטב השוקולדים וממלאת את המגירה, שהתפרסמה בקרב חבריי לכיתה כ"מגירת ההפתעות". הפריצות הזו טמנה בחובה יתרון אחד וחיסרון אחד. היתרון: תמיד היה לי שוקולד. החיסרון: שוקולד בשבילי הוא לא תענוג נחשק... המשך »
Thames Festival

זה נהיה בסוף הקיץ

“את באמת מעוניינת לדבר על מזג-האוויר?!”, מתריס ביל מארי במלצרית ההמומה ב- 'גראונדהוג דיי' אחרי קשקוש מזג-אוויר מיותר, והתגובה הנבוכה לא מאחרת להגיע. מעבירים את הלוקיישן מפנקסטוני האמריקאית למקבילה הבריטית שלה (סאות’אנד און סי? פרבר בליברפול? כל מקום בוויילס?), ומארי ההמום חוטף מהמלצרית הנלהבת “יססס!!!” מחריש אוזניים. זה לא מצחיק. הבריטים באמת אוהבים לקשקש על טמפרטורות, להגג על אחוזי לחות, לצקצק... המשך »