פוסטים לפי תגית: לונדון שלהם

ברביקן לונדון

לונדון שלהם: גילי

תשכחו מהדימוי המסורתי המשעמם של המילה ׳תערוכה׳. תשכחו מקירות לבנים ועליהם תמונות ממוסגרות, תשכחו משקט בגלריות או משומרים חמורי סבר שמשגיחים שחס וחלילה לא תגעו במוצגים או יותר גרוע תצלמו. המהפכה הדיגיטלית הגיעה לברביקן סנטר והיא מציעה השראה, חומר למחשבה ובעיקר כיף. כמה כיף? אתם צריכים לראות את התגובות של המבקרים הבוגרים כשהם נכנסים לחלל הראשון שכולו היסטוריה של משחקי מחשב ומשחקי טלוויזיה. בעידן של מסכי... המשך »
מונטי פייתון

לונדון שלהם: עדי

זאת לא היתה הגשמת חלום. צריך שיהיה חלום כדי שיהיה אפשר להגשים אותו. בפעם האחרונה שמונטי פייתון עמדו על הבמה (אז עוד שישיה, יחד עם גרהאם צ'פמן זצ"ל) היתה ב׳הוליווד בול׳ ב- 1982; הייתי אז בת 6, ומה שעניין אותי היו הדרדסים. בשנים שלאחר מכן, אמא דאגה שאראה את הסרטים, אבא אהב את החוצפה של פולטי טאוורס, ויותר מאוחר עקבתי באדיקות אחרי הפרוייקטים השונים שהפייתונים לקחו בהם חלק. אבל מבחינתי הם תמיד היו שייכים לעולם של... המשך »
לונדון עם ילדים

לונדון שלהם: בר

אם מישהו היה אומר לי פעם שבגיל 35 אני אסתובב ברחבי לונדון רבתי בשלל מוזיאונים המוקדשים לכלי תחבורה ואעמוד על רציפים של תחנות רכבת כדי לנופף לשלום לרכבות קיטור ישנות – הייתי צוחקת לו בפרצוף. אבל החיים תמיד מפתיעים והנה יש לי בן, כבר בן חמש עוד מעט, ומסתבר שרכבות, מנועים ובזמן האחרון גם מכונות זה הקטע שלו בחיים. לא ברור לי מה בא קודם, החיבה שלו לרכבות או השכיחות שלהן בסביבתו הקרובה – מה שלא יהיה, הוא... המשך »
לונדון אמנות

לונדון שלהם: דידי

הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי ללונדון היה לטוס לאיזור האיסט אנד מצויידת במצלמה. ידעתי שהאזור מזוהה עם הסצנה, אבל כלום לא הכין אותי למסה הזאת; מתתי והגעתי לגן העדן של אוהבי אמנות הרחוב. הכמות האדירה של אמנות הרחוב ששטפה אותי ברחובות של שורדיץ', בריק ליין, דולסטון, הוקסטון והאיסט אנד כולו הבהירה לי סופית: מה שייצג פעם את תרבות האנדרגראונד, הפך להיות מיינסטרים. בכל פינה סיורים מודרכים, אנשים עם מצלמות... המשך »
לונדון כדורגל

לונדון שלהם: דני

לא מזמן שמעתי ממישהי את ההצהרה התיירותית המרגשת: "האתר שאני הכי אוהבת בלונדון זה רחוב אוקספורד". בזמן שקיפלתי עוד זוג מכנסיים שקניתי באותו רחוב ממש, לא החמצתי את ההזדמנות ללגלג על הרדידות התרבותית שהפגינה. היא, מצידה, טענה שאין לי זכות זלזול, כי מבחינתי האתר הכי חשוב והכי מרגש בלונדון זה האצטדיון של טוטנהאם. לא נשארתי חייב וטענתי בתוקף שגם המגרש של צ'לסי מהווה אתר תיירות חשוב ומפעים לבבות – אתר ששינה את חיי... המשך »
גייז בלונדון

לונדון שלהם: משה

תרדמת החורף, אם לוקחים את זה כמו שזה מויקיפדיה, שולחת עשרות זני יונקים – ביניהם הרבה מאוד דובים – אל מאורותיהם. הם בולעים ארוחה דשנה (החלק הזה דווקא נכון) ולא מגיחים אל האור עד האביב. זה לא מדוייק. בלונדון לא רק שאין היברנציה, הדובים דווקא עסוקים מאוד כל החורף (כמו בכל שאר עונות השנה). מזה אחת-עשרה שנים פועל בלונדון מועדון XXL, המגדיר את עצמו כ“אטיטיוד-פרי” עבור דובים, דובונים וחובביהם. כל שבת וכל רביעי נוהר לשם... המשך »
שוקולד בלונדון

לונדון שלהם: אלעד

שוקולד אף פעם לא היה טאבו בבית שלנו. מגירת הממתקים במטבח של אמא מוקמה בגובה העיניים ותמיד היה אפשר לגשת ולנשנש חטיפי Milky Way וסוכריות Quality Street. בכל פעם שחזרה מלונדון, אמא היתה מביאה איתה אספקה של מיטב השוקולדים וממלאת את המגירה, שהתפרסמה בקרב חבריי לכיתה כ"מגירת ההפתעות". הפריצות הזו טמנה בחובה יתרון אחד וחיסרון אחד. היתרון: תמיד היה לי שוקולד. החיסרון: שוקולד בשבילי הוא לא תענוג נחשק... המשך »
יריד פריז בלונדון

לונדון שלהם: טליה

כבר אפשר לסכם: בטח בזכות האולימפיאדה, שנת 2012 עמדה בסימן שרשרת של אירועי אמנות אקסטרווגנטיים. החל מפתיחת ה- Tate Tanks (החלל המוזיאלי הראשון בעולם שמוקדש לפרפורמנס ארט), דרך רטרוספקטיבת הענק של דמיאן הירסט והמכירות הפומביות שוברות השיאים וכלה בהיערכות אוצרותית מיוחדת של הגלריות והמוזיאונים בעיר לקראת רבבות תיירי המשחקים האולימפיים. בימים האחרונים העיר גועשת ורוחשת בציפייה לשיא נוסף: הפתיחה... המשך »