פוסטים לפי תגית: אולימפיאדת לונדון 2012

W Hotel

כן רוצים לישון

מחקו את העיגולים מהכביש! אני חוזרת: מחקו את החמישה עיגולים האלה מהנתיב המיוחד שהיקצו לאולימפיאדה (מתקנת: נתיבים, בהרבה מקומות בעיר. מוסיפה: זה היה צבע זמני, מסתבר) ועכשיו, באופן רשמי, שוב נהיה פה נורמלי. זה אומר שאפשר להחזיר את לונדון לראש רשימת היעדים המועדפים, כמו שרבים מכם עושים בכל מקרה, ככה אני מגלה – כי על הדרך אתם גם שואלים אותי על מלונות. שאלה לגיטימית לגמרי. אני הכי יודעת: בתי מלון הם ההוצאה הגדולה... המשך »
Opening Ceremony

הפתיחה הגדולה

שלושה ימים אל תוך האולימפיאדה וכולם עדיין מדברים על טקס הפתיחה. בלי לשרבב עכשיו עוד וריאציה מנומקת על מה שיכול בדרך-כלל להיגמר ב'וואו' או ’בוז' – אני, רק הפסקול עניין אותי – אפשר לסכם ולומר שבויל והמארגנים השיגו את המטרה. ב-2008, מישהו נדרש פעמיים לפני שהוא סיכם ב"זה משושה. זה אדום. זה יפה" וחזר לארכיון של בית אריאלה, לנסות לאתר איזה דוד מאמריקה שאולי יישלח לו אייפון 3G? אצל הבריטים, ההייפ (או הדאון) מהטקס יחזיק... המשך »
אנדרו וות'רול ושון ג'ונסטון

מסיבה מכוכב אחר

עכשיו זה ברור: חתונה מלכותית, חגיגות ג’ובילי, מילניום חדש – שום דבר לא חירמן את לונדון כמו האולימפיאדה הזו. יממה וקצת לשריקת הפתיחה והעיר כולה על סף אורגזמה, כשבכל פינה מחלקים פה אביזרי עזר מגומי שחור: עשרות אלפי תיירים מתכננים לצפות בטקס הפתיחה הרשמי שמביים דני בויל, אלפים אחרים אחרים יגיעו לקונצרט הפתיחה הענק בהייד פארק עם דוראן דוראן וסנואו פטרול, ושאר המיליונים שלא הצליחו להשיג כרטיס לאחד מהשניים בטח... המשך »
Viajante

יומולקולדת

היום יום הולדת, ואתמול בערב נפתחו החגיגות רשמית. נשלפה מתיקיית המסעדות המגונדרות בבוקמארקס: Viajante (בפורטוגזית: “טייל”), שגזלה זה מכבר להסטון בלומנטל את שרביט המנצחים בגזרת הגסטרונומיה המולקולרית – או לפחות כך הרעימו קולות סמכותיים באוזניי. אז הזמנו שבועיים מראש, פינינו ערב שלם, צמנו יום שלם (אוקיי, צמתי. להוציא שוקולד), מירקנו את העקבים (שוב אני) ויצאנו לכיוון בת’נל גרין שבמזרח העיר, בידיעה שבזמן הזה בשבוע הבא... המשך »

מקום ראשון: בריטניה

ושוב מסתבר שפרופורציות, מה לעשות, זה כמעט הכל. הסיוט שנקרא לונדון בתקופת הכריסמס – נחילי תיירים באוקספורד סטריט, טיוב מפוצץ, לחץ באוויר – נראה עכשיו כמו שגרה פסטורלית של כפר שוייצרי קטן, כולל האגם. הסיוט האמיתי, שעוד רגע מסתמן מנגד: לונדון בתקופת האולימפיאדה, כלומר נחילי תיירים בכל רחבי העיר, טיוב משותק, ולחץ שמוזרק מהאויר היישר לתוך הוריד. התוצאה מתבקשת: רוב הלונדונרים פותחים סנדלרייה ובוחרים ללכת יחפים. מוותרים... המשך »

פסטי, פסטי, פסטיבאר

עונת הפסטיבלים השנתית היא מבצע הוא תובעני וחסר רחמים. גם מי שיש לו כרטיס מועדון חבר מתקשה שלא לפספס קצת מהאירועים השווים של הקיץ – חלק מהתאריכים, איזו חוצפה, חופפים! – וככה יוצא לפעמים שצריך לוותר פה ושם. אירוע אחד שפחות כדאי לפספס הוא “The Big Chill”, פסטיבל אלקטרוניקה וצ'יל אאוט, שתמיד מספק אווירה מעולה וקהל איכותי ובוגר – אלא אם מארגני הפסטיבל מחליטים לעשות אחורה פנה ולבטל אותו השנה "בגלל האולימפיאדה"... המשך »
קניות לונדון

בין הוינטג' לרטרו

בירת הקפיטליזם האירופאית היא גן-עדן של שקיות ניילון מרשרשות. רשתות-הענק מציבות ברחבי העיר עשרות סניפים עם מאות מדפים ואלפי עותקים של כל דגם, שאמנם נראה לאחרונה על המסלול, אבל אז גם נראה ברחוב, שש פעמים בשתי דקות, ובאוטובוס, פעמיים, ובפאב, אני כבר לא סופרת. מי שלא רוצה להראות כמו עוד קורבן היי-סטריט מצוייה, יש לה שתי ברירות: ללכת על וינטג', או ללכת עירומה. האופציה הראשונה היא הפופולרית בעיר: טרנד הוינטג' נהנה מהילה ירוקה... המשך »