פוסטים לפי תגית: אולד סטריט

דיוויד בואי לונדון

קינג דיוויד

אתמול, 11 בינואר 2016, היה יום חרא לבני האנוש שעל פני כדור הארץ ויום קצת פחות חרא למי מהם שמצא את עצמו בלונדון, עיר הולדתו של המלך דיוויד בואי הראשון. מותו הפתאומי של האיש היחיד שיכל להחזיק מגוון עצום ומביך בדרך-כלל של סופרלטיבים (גאון, גיבור, אלוהים?) שבר את ליבם של עשרות אלפי לונדונים שהסתובבו בטיוב עם בואי באוזניים ודמעות בעיניים, מחליפים ביניהם מבטים אבודים, מבקשים למצוא חצי נחמה בצרה הזו. כמה שעות אל תוך הבוקר... המשך »
לונדון קניות

הכי שירט

נשימה עמוקה, אנחת רווחה, זעקת הקלה ואז צעקה: החורף נגמר! עוד חורף נגמר. עוד מעט זאת אומרת, אבל אני מפרגנת לעצמי את שאריות הצינה האחרונות ומשחררת כפתור במעיל. כל-כך ארוך וחשוך פה החורף הזה, שלרגעים נדמה שהוא כאן לנצח. גם עכשיו, כשחלונות הראווה מתלבשים קצר והמגזינים כבר לגמרי בביקיני, יש ימים שממש קשה לדמיין את זה. ננסה בכל זאת: יום קיץ לונדוני, שמש בהירה, שמיים כחולים, עצים ירוקים, אני לובשת טי שירט, אבל איזו... המשך »
נעלי ספורט לונדון

נעליים קונים הרבה

המרחק בין הבית הכבר-ממש-לא-חדש לבין תחנת אוקספורד סירקוס הוא 12 דקות בטיוב, כולל הכל. 30 שניות הליכה לתחנה, 7 תחנות קצרות על אותו קו, הנה המרכז של האמא של מרכז העיר. המרחק עד אותו היעד מהבית הקודם היה 8 דקות וכלל 3 תחנות בלבד, אבל על פני שני קווים ועם החלפה די מעצבנת באמצע. בבית שלפני זה מדדתי 11 דקות: 4 תחנות ארוכות על אותו קו אבל גם 4 דקות הליכה לתחנה. 12 דקות בטיוב הן מרחק אידיאלי מבחינתי, נכון להיום... המשך »
Tramshed

וגר עוף עם פרה

אז כולם מדברים על החדשה של מארק היקס. בניגוד לפומפוזיות הבדרך-כללית שלו, הם אומרים, היא ק’זואלית, סבירה במחירים, תמציתית בתפריט, בול פגיעה בבטן ולא בארנק. וכולם הולכים לחדשה של היקס, ואי-אפשר להזמין שם מקום אלא אם מתכננים הרבה מראש, שלא לדבר על להפציע. ואז יש כדורגל בראשון בצהריים והחלטה ספונטנית שאולי כדאי לנסות, הרי כולם בפאב או בבית, והנה אנחנו ישובים בחלל העצום והנייטרלי-יחסית של Tramshed. יחסית... המשך »