פוסטים לפי שכונה: South Kensington

החלקה על הקרח

קר, מתקרר, קפוא

רגשות האשם האשכנזים לא יעצרו בי מלהודות: אני לא לא אוהבת את חג המולד. אוקיי, אני משכתבת: אני מתה על החג הכי נוצרי בלוח השנה, אפילו – או דווקא בגלל – שהוא הכי לא שלי. מסובבת את סליל הקסטה לאחור עם האצבע: מתישהו ביסודי לקחו אותנו לנצרת לטיול שנתי. היתה כנסייה, זה היה דצמבר, ואיכשהו יצא שגנבתי קצת קישוטי כריסמס מהעץ. כל-כך נשאו חן בעיני הכדורים העגולים-מושלמים האלה, וכל-כך פחדתי שהם לא יזדמנו לידיי... המשך »
דיוויד בואי בלונדון

קדחת ושמה בואי

כשנפלה לידי אחת מ-400 ההזמנות לפתיחה של 'David Bowie Is', קצת קפצתי בכיסא. כבר המון זמן שאני שומעת על התערוכה הזו; ב- V&A, המוזיאון המצטיין בתבל לדעתי (באמת שאין שם לי מניות), התחילו לעבוד עליה לפני שנים. בגלל זה, אגב חשוב, הגיוני להניח ש- ‘The Next Day’, האלבום החדש של בואי, הוא תוצר הלוואי של התערוכה, ולא ההיפך – אבל זה דיון שבקלות יכול להפוך לדיבור על ביצה ותרנגולת. מה כן ברור: בואי התכונן לתערוכה הזאת היטב... המשך »
מוזיאונים בלונדון

לה לה לנדן

הפוגה קלה מענייני הכריסמס – שעוד מעט נגמר! עוד מעט נגמר! – כדי להספיק להתייחס לשנה שעוד מעט היתה. לא בקטע של סיכומים ומצעדים (את זה נעשה בעמוד הפייסבוק של ‘בלונדון יש’), יותר בכיוון הכללי שרוצה לומר: זו בהחלט היתה חת’כת שנה. סמיואל ג’ונסון כתב פעם ש”כאשר אדם עייף מלונדון, הוא עייף מהחיים, כי יש בלונדון כל מה שחיים יכולים להעניק”. זה ביטוי הכי מדוקלם בקנה מידה מקומי, ואני מציפה אותו כאן שוב רק כדי להסיר מליבי ספק שמי מכם לא נתקל בו... המשך »

מקום ראשון: בריטניה

ושוב מסתבר שפרופורציות, מה לעשות, זה כמעט הכל. הסיוט שנקרא לונדון בתקופת הכריסמס – נחילי תיירים באוקספורד סטריט, טיוב מפוצץ, לחץ באוויר – נראה עכשיו כמו שגרה פסטורלית של כפר שוייצרי קטן, כולל האגם. הסיוט האמיתי, שעוד רגע מסתמן מנגד: לונדון בתקופת האולימפיאדה, כלומר נחילי תיירים בכל רחבי העיר, טיוב משותק, ולחץ שמוזרק מהאויר היישר לתוך הוריד. התוצאה מתבקשת: רוב הלונדונרים פותחים סנדלרייה ובוחרים ללכת יחפים. מוותרים... המשך »