פוסטים לפי שכונה: Moorgate

גוטייה

גוטה גוטייה

הדבר השני הכי טוב שתעשיית האופנה מציעה לעבדיה הנאמנים הוא – גם הוא – אשליה. אשליה של קיץ, נעורים ורזון תמידיים, אשליה של אגו ושל גסט ליסט ושל VIP, אשליה של – שיואו! הנה המלכה! אני והיא אשכרה צועדות על אותו שטיח ורוד זוהר בפתיחה החגיגית של התערוכה החדשה על ז׳אן פול גוטייה בברביקן! אלא שזו לא המלכה. זו כפילה ממש מוצלחת שלה, שעשר דקות אחרי הכניסה הפומפוזית עמוסת הפלאשים מסתובבת בקבלת הפנים משועממת... המשך »
Duck & Waffle

ברווזים, בואו

די, מספיק. אני לא רוצה לאכול יותר במסעדות. עזבו לא רוצה, אני פשוט לא מסוגלת. כן, זה נחמד, וכן, זה לפעמים טעים, אבל די, מספיק. בין המנה הראשונה למנה השנייה לתוספת למנה האחרונה של המסעדה התשעים ומשהו השנה (הנחה מעורפלת. מחקרים קובעים: עודפי מלח פוגעים לא רק בראייה, אלא גם בראיית החשבון), קצת מתחיל לדגדג לי בריפלקס. לא שזו אשמתינו. הו, לא. נסענו לחו”ל. ואז נסענו שוב. ושוב. ואלה היו נסיעות עסקים, עם אנשים שלקחו אותנו... המשך »
נעלי ספורט לונדון

נעליים קונים הרבה

המרחק בין הבית הכבר-ממש-לא-חדש לבין תחנת אוקספורד סירקוס הוא 12 דקות בטיוב, כולל הכל. 30 שניות הליכה לתחנה, 7 תחנות קצרות על אותו קו, הנה המרכז של האמא של מרכז העיר. המרחק עד אותו היעד מהבית הקודם היה 8 דקות וכלל 3 תחנות בלבד, אבל על פני שני קווים ועם החלפה די מעצבנת באמצע. בבית שלפני זה מדדתי 11 דקות: 4 תחנות ארוכות על אותו קו אבל גם 4 דקות הליכה לתחנה. 12 דקות בטיוב הן מרחק אידיאלי מבחינתי, נכון להיום... המשך »