פוסטים לפי שכונה: Monument

לונדון אמנות

לונדון שלהם: דידי

הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי ללונדון היה לטוס לאיזור האיסט אנד מצויידת במצלמה. ידעתי שהאזור מזוהה עם הסצנה, אבל כלום לא הכין אותי למסה הזאת; מתתי והגעתי לגן העדן של אוהבי אמנות הרחוב. הכמות האדירה של אמנות הרחוב ששטפה אותי ברחובות של שורדיץ', בריק ליין, דולסטון, הוקסטון והאיסט אנד כולו הבהירה לי סופית: מה שייצג פעם את תרבות האנדרגראונד, הפך להיות מיינסטרים. בכל פינה סיורים מודרכים, אנשים עם מצלמות... המשך »
Duck & Waffle

ברווזים, בואו

די, מספיק. אני לא רוצה לאכול יותר במסעדות. עזבו לא רוצה, אני פשוט לא מסוגלת. כן, זה נחמד, וכן, זה לפעמים טעים, אבל די, מספיק. בין המנה הראשונה למנה השנייה לתוספת למנה האחרונה של המסעדה התשעים ומשהו השנה (הנחה מעורפלת. מחקרים קובעים: עודפי מלח פוגעים לא רק בראייה, אלא גם בראיית החשבון), קצת מתחיל לדגדג לי בריפלקס. לא שזו אשמתינו. הו, לא. נסענו לחו”ל. ואז נסענו שוב. ושוב. ואלה היו נסיעות עסקים, עם אנשים שלקחו אותנו... המשך »
בניין השארד בלונדון

לונדון היי

אם לשפוט לפי השבועיים שעברו עד עכשיו – אני מועכת שני פריטי עץ אורן מלא תוך כדי הקלדה – חודש מרץ מביא איתו, בין השאר, ימים שמשיים מקסימים. קפואים אמנם, כי בלונדון השמש לא מחממת, ורטובים אמנם, כי בכל זאת, זאת אנגליה – ועדיין, היו פה כמה ימים שטופי אור במידה מצמצמת אישונים. עד כדי כך, שכמעט והושטתי יד לעבר זוג משקפי שמש חדשים (רוצחים) שמתחבאים בסבלנות במגירה עד שאיזו נסיעה תציל אותם מגזר דין צמח. רק כמעט... המשך »
Thames Festival

זה נהיה בסוף הקיץ

“את באמת מעוניינת לדבר על מזג-האוויר?!”, מתריס ביל מארי במלצרית ההמומה ב- 'גראונדהוג דיי' אחרי קשקוש מזג-אוויר מיותר, והתגובה הנבוכה לא מאחרת להגיע. מעבירים את הלוקיישן מפנקסטוני האמריקאית למקבילה הבריטית שלה (סאות’אנד און סי? פרבר בליברפול? כל מקום בוויילס?), ומארי ההמום חוטף מהמלצרית הנלהבת “יססס!!!” מחריש אוזניים. זה לא מצחיק. הבריטים באמת אוהבים לקשקש על טמפרטורות, להגג על אחוזי לחות, לצקצק... המשך »