ואתה, כבוד השר, כנראה ששכחת: יש פה מיליון מסעדות שארוחה בהן תעלה כחצי ממחיר ארוחה מקבילה בארץ הזבה, יש מיליון חנויות שמציעות מרכולת מעודכנת פי מאה וזולה פי מאה חמישים מזו שבאותה הארץ. יש כאן מוזיאונים מדהימים, שווקים מטריפים, הצגות מעולות ותחבורה ציבורית יעילה שעוזרת לנווט בין כל השפע הזה – כך שוואלאק, הייאוש לא רק נעשה יותר נוח; ברימיקס 2013 וכלעומת המציאות בישראל, הוא כבר כמעט נעלם לגמרי... המשך »

דברים שהייתי מצפה מעצמי: להשתעמם בקלות, במיוחד אם אני כבר מכירה את השטאנץ; לרצות להחליט מה עושים, וכמה ומתי; לתעב כביסות, בטח של מצעים כבדים. הפתעות בחיים: אורחים שבאים לחופשת טורבו עירונית ומפריכים אמונות קדומות-כנראה על עצמי, או במילים אחרות – אין כמו להיות תיירת בעיר שלך. וללכת לאתרים תיירותים בפעם השלושים לפחות, ולכבס, ולעשות מה שהאורחים רוצים, ולכבס, ולראות עוד מחזמר (ולכבס. רחמים... המשך »

הפעם באמת התעליתי על עצמי: עשרים דקות לפירוק מזוודה והעמדת מכונה ואז גם חליצת נעליים, ניעור תלתלים, בדיקה זריזה של הספה בבית. איזה כיף להיות בבית. נסיעת עבודה כזו וגם אחרת של שבועיים אל הווסט קואוסט האמריקאי – לא, אין לי את החוצפה להתלונן – ועדיין, לא משנה לאן נוסעים, בסופו של דבר אני מתגעגעת. זו הסיבה שהביאה אותי לכאן שתמיד מחזירה אותי בסוף: נו, המוזיקה. בטח, הוליווד כאילו נוצצת, ואכן, סן פרנסיסקו כאילו מתוחכמת, אבל איך... המשך »