אומרים שהבית הוא איפה שהלב, ומתכוונים לזה שהבית נמצא איפה שהרבה מיקיריך נמצאים, היכן שהמשפחה שלך גרה, במקום שבו נולדת – ושלא ייתכן שהמקום האחר שבחרת לעצמך בעצמך יוכל אי-פעם להחליף אותו. אז אומרים. אני אומרת: הבית הוא אכן איפה שהלב, אבל לפעמים – הנה אצלי, לדוגמא – יש ללב לפחות שני חדרים. ברגעים כאלה, בהם אני מתכננת כביכול עוד ביקור מולדת אבל אחד מיוחד במיוחד, אין לי ספק ששניהם פועמים במלוא העוצמה. הכי... המשך »

גם הציניקנים שבתושבי העיר יודו שבחודשים הראשונים של השנה החדשה הם קצת מתגעגעים לנוצץ-זוהר-צבעוני של הקישוטים שעד לא מזמן מילאו את הרחובות; ג'אנקית אורות כריסמס שכמותי לא מסוגלת לשאת את החושך הזה, ויוצאת מיד לחפש תחליפים ראויים. הנה מצאתי: התערוכה האינטראקטיבית ‘Light Show’ שמציגה ב- Hayward Gallery, הדבר הכי מסנוור שראיתי מאז שהסתכלתי לשמש התל-אביבית בעיניים. מוחקת כאן את המילה... המשך »

חודש פברואר הוא החודש הכי שנוא בלוח השנה הבריטי. הבילד-אפ לקראת כריסמס וראש השנה ה"לועזית" מתנפץ לרסיסי מציאות חשוכה, קרה ונטולת ימי חופשה, ומי שלא פיזר את כל הלירות האנגליות שלו על מתנות וקוקטיילים בדצמבר, סופו להתרושקן כליל בינואר עם התפשטות נגיף הסיילים הקטלני או – תלוי באיזה קו טיוב הוא נוסע וכמה פרסומות מוכרים לו – עם וירוס מכוני הכושר המדבק (השוקולדים האלה מכריסמס צריכים להתאזן איכשהו בסוף). זאת ועוד, כי פברואר... המשך »